12 ספטמבר 2019

במהלך החודשים האחרונים ניכרת התקרבות משמעותית בין רוסיה ואיראן הנוגעת לשיתופי הפעולה ביניהן בתווך הימי, בעיקר במפרץ הפרסי. שיתופי פעולה ימיים מהווים זירה חשובה שדרכה ניתן ללמוד על אופי הקשרים בין מדינות. התקרבות ימית זו שבין רוסיה לאיראן במפרץ הפרסי,  מעניקה אפוא ביטוי להידוק האינטרסים הגאואסטרטגיים הרחבים בין שתי המדינות.

אף כי טרם התבהרו כלל מרכיבי התאום הימי בין הצדדים, מסתמן כי שיתוף הפעולה ילך ויתהדק, ויכלול תאומים נוספים, אימונים, תמרון מרכזי (כנראה מסכם עד לסוף השנה), אפשרות לשימוש באמל"ח רוסי ואף סחר בטחוני. במסגרת וועידה הכלכלית של מדינות אסיה בספטמבר 2019 התבטא פוטין בנוגע לפעילות במפרץ הפרסי בדגש למיצר הורמוז. אחת מאפשרויות הפעולה מצד רוסיה שאותן העלה מתייחסת במשתמע לזו של הצי הרוסי במפרץ, אותה סיכם כבעלת "פוטנציאל צבאי וטכני". עם זאת פוטין ביטא בהצהרתו עדיפות לאפשרות לפיתרון רב לאומי למשבר במפרץ.[1]

במסגרת שיתופי הפעולה האפשריים בין רוסיה לאיראן, עלה הרעיון לשימוש רוסי בנמלי ים איראניים כבסיס קדמי הן לספינות והן לצוללות גרעין. האנליסטים סיימון ווטקינס (Simon Watkins) וג'ון דאלי (John C.K. Daly) מציינים בדיווחים לא-מאומתים מפי בכירים איראניים כי רוסיה מעוניינת ליישם את הכוונה בנמליםBandar-e-Bushehr  באגן המפרץ הפרסי ו-  Chabaharהממוקם במפרץ עומאן, מזרחית למיצר הורמוז.[2] הטווח הימי בן שני הנמלים עומד על 760 מייל, והבחירה האסטרטגית דווקא בהם נובעת מהעובדה שהם מהווים נקודות קצה בחוף האיראני, המאפשרות שליטה ימית על הנעשה הן בתוך המפרץ הפרסי עצמו, והן במפרץ עומאן השולט על מבואות הכניסה למפרץ הפרסי ועל תנועת השייט שבין המפרץ והאוקינוס ההודי.

מעורבות רוסית במסגרת פריסה אפשרית באיראן, תשלב נוכחות בעיקר בחוף ולא רק בנמלי הים. ההיאחזות הרוסית במוקדי חוף מרחוקים מהמולדת מתאפיינת לרוב בפריסה של מערכות גילוי והגנה חופיות לצד אמצעי אוויר, לשם יצירת השפעה והרתעה של האויב מפני פעולה בקרבתם. באיראן, אפשרות שכזו עשויה לחסוך בצורך של הצבת כלי שייט על בסיס של קבע, וסביר שגם האיראנים, מצידם, יעדיפו שלא להעניק לרוסיה מאחז קבע כפי שקיבלו בנמל טרטוס הסורי, תוך הקצאת פלטפורמות מושטות ומוטסות משלהם. על כל פנים, ההכרעה בדבר פריסת הקבע של כלי השייט הרוסיים תתקבל בהינתן תרחיש קיצון ולאחר קיום סדרת האימונים המשותפים המתוכניים לכוחות הימיים משני הצדדים.[3]   

איראן רואה במפרץ הפרסי תחום הנתון לריבונותה ולהגנתה בהיותה מעצמה אזורית. לפיכך כוחות הצי האיראני ומשמרות המהפכה זכו במעמד של עדיפות לאומית. כמו כן, מנהיג איראן האייתולה עלי חמינאי במפגש עם מפקדי משמרות המהפכה האיראניים הימיים, הדגיש את החשיבות של שמירה על כשירות גבוהה וחיזוק ההרתעה האיראנית.[4]

איראן נדרשת כיום להתמודד מול כוונתה של ארה"ב להקים קואליצייה ימית להתמודדות מול איומים מצד איראן, כפי שהתרחש באירועים של שלושת החודשים האחרונים במפרץ. קואליציה זו עדיין לא התגבשה, אך תכלית הקמתה מיועדת לשם שמירה על חופש השייט בדגש על מעבר מיכליות נפט במיצר הורמוז. יוזמה זו של הנשיא טראמפ נענתה עד כה מצד בריטניה ואוסטרליה בלבד. המקרה שבו מיכלית נפט איראנית נעצרה בתחילת יולי במיצר גיברלטר על ידי בריטניה,  משקף ערוצי שיתוף פעולה בין איראן לרוסיה, שכן האוניה אותרה ב- 6 בספטמבר 2019 בנמל טרטוס, המהווה מאחז שליטה של הצי הרוסי.[5]

בכדי לשפר התמודדותה של איראן אל מול הקואליציה המערבית המתגבשת והאיומים על ריבונותה, איראן פנתה לרוסיה על מנת לזכות בבת ברית משמעותית ובסיוע מיידי, בין אם מדיני ובין אם צבאי, במטרה לחזק את חוסנה הלאומי-ביטחוני. היענות רוסיה לשתף פעולה עם איראן במפרץ הפרסי, תאפשר לה לשוב ולבסס מעמדה בזירה האזורית והבין לאומית. עבור רוסיה, מעורבות מסוג זה מתלכדת עם מדיניות הפעלתו הרשמית של הצי הרוסי, בתור כח צבאי אפקטיבי שביכולתו להרתיע בצמתי שייט חיוניים בסחר העולמי, בהם נקודות המשנק כגון מיצר הורמוז.

לא ניתן לנתק תהליכים אלו מההתרחשויות בשנים האחרונות בזירה הסורית, בה איראן ורוסיה הגיעו עד לכדי שיתוף פעולה מבצעי ביניהן. הניסיון של המדינות בלחימה משותפת ובתיאום ברבדים שונים זו לצד זו מעניק קרקע מוצקה להמשך שיתופי פעולה בזירות שונות, כמו אפילו באיראן עצמה. איראן רואה עצמה כמי שיזמה את המהלך המוצלח של הזמנת רוסיה לאדמת סוריה ומודל זה העניק השראה גם להזמנת רוסיה להשתלבות במערכה הימית הנוכחית לצד איראן. 

[1] Tass (Russion News Agency), "Putin says special organization may be created to address problems in Strait of Hormuz", 05 September 2019.

[2]  John C.K. Daly, "Russia’s naval cooperation with Iran complicates Western calculus". The Arab Weekly, 17 August 2019; Simon Watkins, "Russia Gains Stranglehold over Persian Gulf". OilPrice, 04 August 2019.

[3] Simon Watkins, "Russia Gains Stranglehold over Persian Gulf". OilPrice, 04 August 2019.

[4] Farsi.khamenei, November 2018. http://farsi.khamenei.ir/news-content?id=41042

[5] Patrick Wintour, "British-Iranian relations strained as oil tanker is seen off Syria". The Guardian, 08 September 2019.