(1) למרבה הפליאה, אין מנוס אלא להזכיר מושכלות יסוד -
המכשירים שנוצרו על ידי בני האדם, בין שהם מכשירים טכנולוגיים ובין שהם מכשירים מנהליים וביורוקרטיים, נועדו לשרת את בני האדם...
מציאות בה בני האדם משרתים את המכשיר היא מציאות מעֻוותת; בנקודת הקיצון שלה היא הביטוי לפשיזם. במדינה דמוקרטית, תכלית המכשיר, הכלי, היא להוות אמצעי להגשמת מדיניות, לטובת החברה הישראלית, ולא נגדה.
(2) מדיניות פיזור האוכלוסין במדינת ישראל היא סוגיה גיאו-אסטרטגית ראשונה במעלה. אין עוררין על משקלו הסגולי של עקרון-על זה, עוד מימי הישוב העברי, טרם הקמת המדינה. האבות המייסדים הבינו היטב כי ריבונות איננה נרכשת בכוחַ הזרוע. ריבונות נגזרת מהקיום האזרחי, היומיומי; קו הגבול נגזר מהתלם האחרון בשדה. עם אינו יכול לשלוט בעזרת צבא. אין עם חי על חרבו בלבד. זהו העקרון - הסמל - של המגל והחרב.
המדיניות הלאומית של ישראל, מימי הממשלה הראשונה בראשות ד' בן גוריון ואילך, דבקה ביישוב חבלי הספר, הגליל והנגב. ללא יישוב אינטנסיבי של חבלי הספר, נחרץ דינה של מדינת ישראל. ההתכנסות אל רצועה צרה במישור החוף ('מדינת תל-אביב'), בייחוד של הדור הישראלי הצעיר בני 20 עד 45 שנה, עלולה להמיט אסון לאומי. ישראל איננה יכולה לשרוד, פשוטו כמשמעו, במבנה של עיר-מדינה נוסח סינגפור באחד האזורים העוינים, האלימים והמסובכים ביותר בעולם; ראו א' סופר, מדינת תל אביב - איום על ישראל (2006).
(3) הגשמת מדיניות לאומית ואסטרטגית איננה נעשית בעזרת נאומים, עמוסי מליצות, הצהרות נָאוֹת וְרָמוֹת, קווי היסוד של הממשלה או החלטות ממשלה כלליות. מדיניות לאומית ואסטרטגית, דוגמת מדיניות פיזור האוכלוסין, מוצאת אל הפועל בעזרת מסמכים תכנוניים ומשפטיים בעלי תוקף מחייב. השאלה אינה מוכרעת בשדה ההצהרות הפוליטיות; השאלה מוכרעת במסמך התכנוני הסטטוטורי.
(4) המסמך התכנוני המרכזי ליישום מדיניות פיזור האוכלוסין במדינת ישראל הוא תמ"א 35. תמ"א 35 היא תכנית מתאר ארצית. זו התכנית הניצבת בראש הפירמידה התכנונית, ולכן כל יתר תכניות המתאר בישראל, כמו תכניות המתאר המחוזיות או תכניות המתאר המקומיות, כפופות אליה. המשמעות של הכפיפות היא כי תכנית מתאר מחוזית או תכנית מתאר מקומית איננה יכולה לסתור את הוראות תמ"א 35.
תמ"א 35 כוללת, בין יעדיה המוצהרים את חיזוק ועיבוי הנגב והגליל; אולם, בהגיעה אל ההוראות האופרטיביות - אל התכל'ס בשפת היום יום - היא הופכת את עורה.
(5) באופן מוזר, קובעת תמ"א 35 (ליתר דיוק, נספח 2 לתמ"א 35) הוראה של numerus clausus, תקרה ביורוקרטית, למספר יחידות הדיור המותרות בישובים כפריים מתוכננים, זאת אומרת - קיבוצים ומושבים. הפירוש המעשי של הוראה זו הוא כי אסור לישובים כפריים מתוכננים אלה לגדול מעבר לקיבולת שנקבעה על ידי פקידי מינהל התכנון ועוגנה בנספח 2 לתמ"א 35.
האבסורד הוא כי הגבלת הקיבולת - מספר כמותי סופי של יחידות דיור - חלה גם על ישובי הנגב והגליל.
אין צורך לומר, כי איש לא העז להגביל בצורה כה שרירותית וכה הרמטית ישובים כפריים, שאינם באים בגדר קיבוצים ומושבים, כמו, למשל, ישובים כפריים של ערבים-מוסלמים או ישובים בדווים.
(6) הנקודה החמורה היא כי החסם הטכני, המנהלי, הקבוע בנספח 2 לתמ"א 35 נגזר כנוסחה קבועה מראש, באופן מכאני וטכני, מנתונים שאין בינם לבין צמיחה דמוגרפית ופיזור אוכלוסין דבר וחצי דבר; אלו הם, בעיקרו של דבר, נתונים בדבר מספר הנחלות ההיסטוריות (אמצעי הייצור) שאושרו לאותו יישוב כפרי.
תמ"א 35 אושרה באופן סופי בשנת 2005. אלא, שמסד הנתונים אשר שימש את תמ"א 35 היה מסד נתונים מיושן, חלקו עוד משנת 1995. בדרך-לא-דרך תמוהה זו, מכתיבה לנו המציאות של שנת 1995 (ובעקיפין, התפיסה כי בעצם אין שום חשיבות לפיתוחַ ההתיישבות בנגב ובגליל), את המציאות הריאלית, האקטואלית, של ישראל בשנת 2015.
(7) האיזון לגזירה הדרקונית של תמ"א 35 על פיה ישוב כפרי, כולל ישוב כפרי בגליל ובנגב, איננו מדי פעם בפעם, יכול לצמוח מעל לתקרת ה- numerus claususשהודבקה על מצחו בנספח 2 לתמ"א 35 היינו - מספר יחידות דיור מרבי למגורים, אמור היה לבוא לידי ביטוי במנגנון העדכון של נספחי תמ"א 35.
תמ"א 35 הסמיכה את המועצה הארצית לתכנון ולבניה לעדכן את הוראות הנספחים של התכנית, אחת לארבע שנים. לאחר אישורה של תמ"א 35 החלה עבודת המטה האין-סופית לעדכון תמ"א 35. כלום יש צורך לומר? - בשנת 2009, כחלוף ארבע שנים לאחר כניסת תמ"א 35 לתוקף, היא לא עודכנה. כך חלפה עוד שנה ועוד שנה, והשנה היא 2015, ועדיין שולטת בנו, מקברה, תמ"א 35. היא קפאה על שמריה ועדיין לא עודכנה.
(8) הנזק האדיר שנגרם לעקרון של פיזור האוכלוסין בגליל ובנגב הוא בל ישוער. במקום להסיר, ללא דיחוי, חסם ביורוקרטי זה, שהוא מוטַצְיה מוזרה של חלמאות ומציאות קפקאית, מגישים כעת עוד תכניות עבודה ועוד הצהרות לתקשורת;
ניתַן לסבר את האוזן בעזרת הדוגמה של מושב שיתופי יודפת.
ותחילה גילוי נאות: מושב שיתופי יודפת הוקם בשלהי שנות ה-50 על ידי בוגרי בית הספר הריאלי בחיפה, תלמידיו של המנוח, המורה הדגול יוסף שכטר. וכיוון שאני מוריד את הכובע בפני אנשים מצוינים אלו, שבחרו בימים ההם, ללא כביש וללא דרך וללא חשמל וללא תשתיות, לוותר על החיים הנוחים ברכסי הכרמל ולהתיישב ביודפת, מן הראוי לראות וללמוד כיצד הביורוקרטיה התכנונית של ישראל, באמצעות מחדלה המשווע, המקומם - הקפאת נספחי תמ"א 35 - מתעמרת ומתעללת בישוב זה אשר בגליל המרכזי.
(9) מושב שיתופי יודפת בגליל המרכזי ידע עליות ומורדות. בהיותו חלוץ הישובים הכפריים החקלאיים בגליל המרכזי, הוא נאלץ לשאת על גבו תנאים פיזיים קשים, בדידות, לחץ כלכלי ועזיבות. רווח והצלה באו ליודפת עם ההוצאה לפועל של 'תכנית המצפים', החל משלהי שנות ה-70, שזכיתי להיות בין הוגיה ולחזות בהיוולדה. תכנית זו היא פרי שיתוף פעולה פורה ומופלא של אנשי תנועת העבודה ומחלקת ההתיישבות של הסוכנות (בראשות רענן וייץ ז"ל), יחד עם ועדת השרים לענייני התיישבות (בראשה השר אריאל שרון ז"ל).
(10) ה-cap, אם לשאול מושג מפלנטה אחרת: 'מכסת הקיום', של יודפת הועמדה בנספח 2 לתמ"א 35 על תקרה קשיחה של 300 יח"ד. לשמחת כל, בעשור וחצי האחרונים נהנתה יודפת, אחת היצואניות המובילות בעולם של פקעות (וביחוד פקעת הכלנית), משגשוג וצמיחה מואצת. עשרות רבות של משפחות, הן מדור ההמשך של יודפת והן נקלטים חיצוניים, הצטרפו לישוב.
הישוב נהנה מהנהגה כריזמטית ומניהול תקציבי שקוף ורווחי.
בית ספר יסודי נוסד בישוב. הקהילה מלוכדת ומגובשת. בתורה, היא מושכת עוד יחידים ומשפחות צעירות מכל רחבי הארץ (כולל מ'מדינת תל אביב') להתיישבות בגליל המרכזי. בתי יודפת הומים ילדים. מלאו אסמי יודפת בר. זהו סיפור הצלחה, לו שותפה גם המועצה האזורית (מ.א. משגב) והוועדה המקומית לתכנון ובניה משגב.
(11) וזו הצרה -
יודפת הגיעה כבר לפני חמש שנים לתקרת ה-numerus clausus שלה. כל 300 יח"ד שווקו והוקצו לחברי יודפת (ליתר דיוק, 299 יח"ד). לכן, כבר בשנת 2008 יזמה יודפת, אשר ראתה מראש את המשך התנופה של הישוב והקהילה, תכנית מתאר חדשה להגדלת יודפת מ-300 יח"ד ל-400 יח"ד. הכנת התכנית הושלמה והוגשה לוועדה המקומית לתכנון ולבניה. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תמכה בתכנית וביקשה להפקיד את התכנית בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה. אלא, שתכנית מתאר אינה יכולה לסתור את הוראות תמ"א 35, והרי וכזכור, התקרה של מושב שיתופי יודפת הועמדה על 300 יח"ד.
עוד בשנת 2010, פנתה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה למינהל התכנון, המופקד על הבאת עדכוני תמ"א 35 לאישור המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בבקשה לעדכן את קיבולת הבניה של יודפת. פניות דומות הגיעו מהמועצה האזורית משגב וממתכנני הישוב. כולם מסכימים שיש אכן מקום לעדכן את התקרה ו'להרשות' ליודפת לגדול מ-300 יח"ד ל-400 יח"ד. המלצה חיובית ברוח זו ניתנה, בכתב, על ידי ראשי מינהל התכנון עוד מראשית שנת 2013, אולם בפועל לא נעשה דבר.
(12) בסופו של תהליך, כאשר באו לעדכן את הקיבולת צצה לה טענה על פיה בן זוגה של ראש מינהל התכנון עסק בתכנון של ישובים כפריים ולכן יש לבחון את הטענה של ניגוד עניינים. אין שום טענה, ולו בעקיפין, כי בן הזוג היה קשור בדרך כלשהיא ליודפת; למרות זאת, בינתיים, הכל תקוע. יודפת עדיין במיטת סדום, ואין יוצא ואין בא.
(13) בלית ברירה עתרה יודפת, ומספר משפחות צעירות מעוכבות-בניה (כולל רופא הילדים המומחה היחיד במשגב!) לבית המשפט הגבוה לצדק כדי לעדכן את נספח 2 לתמ"א 35 לגבי מושב שיתופי יודפת; עדכון זה יאפשר את הפקדתה של תכנית המתאר, ולאחריה - ביום מן הימים - היא תאושר ותיכנס לתוקף.
בינתיים מדינת ישראל, באמצעות הפרקליטות, הבהירה כי שום דבר אינו בוער; עבודת המטה נמשכת לה על מי מנוחות; שום דבר אינו דחוף מכיוון שבלאו הכי יש סמכות לעדכן את נספח 2 לתמ"א 35, ואמנם הוחלט על כך כי יש צורך לעדכן את הנספח לתכנית, אולם החוק קובע כי המועצה הארצית לתכנון ולבניה "רשאית" לעשות זאת, ולכן כל העיכובים הם בעצם חוקיים והסחבת לגיטימית.
(14) מעשה ידינו - מפעל המצפים, פרי מורשת ממשלת רבין הראשונה וממשלת בגין הראשונה - טובעים בים הביורוקרטיה.
במו ידינו, אנו כורתים את הענף עליו אנו יושבים.
במקום להשליך את התקרה של נספח 2 לתמ"א 35 שהוחלה על ישובים כפריים בנגב או בגליל לפח הגריסה של ניירת red tape, או לכל הפחות לקיים את מצוות העדכון של נספחי תמ"א 35 בלי התחכמויות ובלי התפלפלויות, נתון גורל הספר של ישראל בגליל ובנגב בידי פקידים, חסרי מעוף 'קליינע מענטשען', ללא יד מכוונת, ללא מנהיג וללא מושל; כך מוקפאת פאר היצירה של ההתיישבות בגליל, ואיש ממנהיגינו, המלאים דברי רהב ועזוז על 'גרעין איראני' ועל מיגור ה'חמאס' אינו מסוגל לעשות את הנדרש והמתחייב: להפשיל שרוולים, ולעקור קוץ ודרדר מן הכרם: יעודכן נספח תמ"א 35 מיד, כאן ועכשיו, ואם לאו - דין נספח אומלל ומְאמלל זה להתבטל אחת ולתמיד.
נכתב על ידי ארנון סופר בייעוץ עם אנשי משפט