השימוש בשכירי חרב הוא כלי יעיל בידי לקוחות שונים – אישים, חברות עסקיות ואף ממשלות וארגונים בינלאומיים. במאה ה-20, חרף תקנות וחוקים שהתקבלו בנושא במדינות רבות ובזירה הבינלאומית, ושהגבילו לכאורה את התופעה, היא לא נאסרה כליל ולא נעלמה, אלא התמסדה, התרחבה ואף זכתה לפופולריות יתרה. המאמר מנסה לבחון את ההשלכות שעלולות להיות לישראל מהתגברות פעילותם של שכירי החרב שכבר נמצאים במזרח התיכון, או עלולים להגיע לאזור.