רישומי מסע: חקר הגבול החדש בעולם /אלעד זוהר

חיבורו של אלעד זוהר על חוויותיו והתרשמותו מנסיעתו המחקרית לדרום סודאן, בחסות החוג לגאוגרפיה וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה.

סכסוכי גבולות ואינטראקציות בין קבוצות אתניות תמיד סיקרנו אותי. עם התהוותה של המדינה החדשה  הרפובליקה של  דרום סודאן, החלטתי להפוך את הסקרנות לפרקטיקה ולבחון בכלים אקדמיים כיצד השפיע קו גבול חדש על האוכלוסיות החיות לאורכו  באזורי הגבול (borderland) ועל הסביבה.  לשמחתי נקרתה בפני ההזדמנות פז והוזמנתי על ידי שגריר ישראל לדרום סודאן מר חנן גודר להצטרף למשלחת ישראלית שיצאה בראשותו לעיר בירתה של דרום סודן, ג'ובה (Juba).  הנסיעה הפכה מחלום למציאות.  

המרחב הסודאני (סודאן, דארפור ודרום סודאן)  הוא אזור המצוי עשרות שנים במוקד של סכסוכים אתניים בעלי אופי של אלימות רצחנית.  בשנת 2005, לאחר 22 שנות לחימה, נחתם הסכם השלום הכולל (CPA) בין הנהגת המורדים הדרום סודאניים לבין ממשלת סודאן.  הסכם זה הושג בזכות לחץ אמריקאי  ובינלאומי נרחב. וכך, ביולי 2011 קיבלה דרום סודאן עצמאות מדינית ונפרדה ממדינת האם סודאן. שטחה של דרום סודאן נכבד למדי והוא זהה בגודלו לשטחה של צרפת. אוכלוסייתה מונה 12 מיליון נפש המורכבת מכ-64 קבוצות אתניות עיקריות הדוברות לשונות שונים.  בדצמבר 2013, נכנסה  המדינה החדשה למלחמת אזרחים בין שבטית. כיום, חצי מאוכלוסיית המדינה נמצאים באי וודאות תזונתית, שני מיליון תושבים נעקרו מבתיהם, ועוד שני מיליון שנמלטו מהמדינה ומוגדרים פליטים במדינות אחרות, בעיקר בשכנותיה של דרום סודאן.

הגבול בין סודאן לדרום-סודאן הוא קו הגבול היבשתי הארוך באפריקה  ומגיע לכ- 2,010 ק"מ . קו הגבול ממוקם באזור חיץ אקלימי בין רצועת המדבריות העולמית לבין האזור הטרופי, דרומית לחגורת  ה-'סאהל'. לפיכך, אזור זה ברובו פורה במשקעים (800-600 מ"מ שנתי) גורם המהווה משיכה לאוכלוסיות ומאפשר מרעה לבקר ופרנסה מחקלאות. בנוסף, חלק נכבד מעתודות הנפט של שתי המדינות ממוקם לאורך אזורי הגבול בין סודאן לדרום סודאן, נדבך אשר עורר מחלוקות בנוגע למספר אזורי גבול, בשאלת הימצאותם תחת ריבונותה של איזו מדינה. לאורך אזור זה בו חיים כיום כ-13 מיליון איש, הנחלקים באופן דיכוטומי בין שבטים מוסלמים – ערביים מצפון, ושבטים אפריקאים – נוצרים ובעלי דתות מקומיות שונות מדרום. אולם, המציאות בשטח מורכבת בהרבה מחלוקה זו.

אף על פי  שסודאן הייתה המדינה הראשונה בעולם להכיר בדרום סודאן, נותרו שטחי מחלוקת לאורך הגבול, וכן מחלוקות נוספות שגררו לעיתים התערבות צבאית. המחקר נוגע בכמה תופעות שראוי לבחון בעקבות ההיפרדות המדינית של דרום סודאן והקמת גבול בינלאומי חדש,  בהן שאלות הקשורות לתפקודיו של קו הגבול, לאינטראקציות חוצות גבולות ולהשפעה תפיסתית ותודעתית של קו הגבול על החיים לאורכו. להלן דוגמאות לנושאים אלו:

סימון , פירוז וניהול מעברי הגבול

ממשלות סודאן ודרום-סודאן חתמו ביניהן על שורה של הסכמים בנוגע לסימון, פירוז וניהול מעברי הגבול (אשר רק חלקים ממנו מסומנים) בשטח שבין שתי המדינות אולם, נראה כי קיים קושי רב ביישומם.  בפועל, מעברי הגבול נסגרים, לעיתים לתקופות ממושכות, בהוראה של הצד הצפוני ובהתאם לאקלים הפוליטי. בנוסף, על אף הסכמות חוזרות ונשנות בנוגע  לפירוז של 10 קילומטר משני צידי הגבול,  שתי הממשלות מגלות חוסר יכולת  ולעיתים חוסר רצון  לאכוף סיכום זה.  

נפט

בין דרום סודאן לסודאן קיימים יחסי תלות בכל הנוגע לנפט. מחד גיסא, דרום סודאן הינה מדינה "כלואה" ללא גישה לים, התלויה בסודאן כדי לשווק את הנפט דרך צינור המגיע לפורט סודאן. מאידך גיסא,

(worldview.stratfor.com)                                                                                        

סודאן  תלויה בנפט הדרום סודאני, שכן בעת ההתפצלות הטריטוריאלית היא הפסידה כ – 70% מעתודות הנפט לדרום. ממשלת סודאן ניסתה לפצות על הפסד זה על ידי גביית כספים מופרזת עבור השינוע וההפצה של הנפט בתחומה.

מהלך האירועים הוביל להפסקת הזרמת הנפט צפונה ובעקבותיו קרבות באזור שבקרבת הגבול סביב לשדות הנפט. לסכסוך לאומי זה הנסוב על ניצול משאבי הטבע והפקת הנפט ישנה השפעה דרמטית על כלכלת כל אחת מהמדינות ועל הבטחון השורר באזורי הגבול. אולם הוא לא נשאר בגבולות הגאוגרפיים של האזור. לסכסוך זה יש השפעה גאואסטרטגית רחבה המתקשרת למדינות הסובבות ואף לקהילייה הבינלאומית, ובראשה  סין, אשר נהנית מעיקר תוצרת הנפט של שתי המדינות, וארה"ב אשר לה אינטרסים באזור.  

רעיית בקר

גידול בקר באזור זה של העולם אינו מהווה רק מקור לפרנסה ולתזונה. מדובר בסמל סטטוס ונדבך תרבותי מרכזי. עקב מחסור במקורות מים ותזונה בעונה היבשה (אוקטובר – אפריל) רועי בקר סודאניים המשתייכים לשבט ה"בגארה", נוהגים באופן מסורתי  לנדוד עם הבקר דרומה לאפיקי הנהרות המצויים בשטחה של דרום סודאן. המחקר בודק כיצד הקמת קו גבול בינלאומי בתור חוצץ – השפיעה על אותם שבטים נוודים למחצה וכן על הקהילות הדרום סודאניות  "המארחות".

אזורים שנותרו במחלוקת

בהסכם השלום הכולל בין המדינות (ה- CPA) אשר נחתם ב- 2005, הייתה התייחסות לאזור אחד הנמצא במחלוקת תיחום בין המדינות – אזור המכונה 'אביי' ( (Abyei. אולם מאז ההסכם צצו ועלו אזורים נוספים שכל אחת מהמדינות תובעת לעצמה.

מתוך אתר האינטרנט של - IPIS International peace Information Service  

אביי , אזור שגודלו זהה לגודלה של לבנון, נותר עדיין  במחלוקת. רוב תושביו שייכים לשבט הדינקה (Dinka) הדרום סודאני ומיעוטם הם רועי בקר ערבים משבט המיסיריה (Miseriya). לאחר סכסוך ממושך בנוגע לתוואי הגבולות בו ולזהות הריבון החוקי, נוצר סטטוס "זמני" של שלטון משותף בין המדינות (Condominium) . משמעות הדבר בפועל היא שתושבי חבל זה אוחזים באזרחות כפולה, והוא מנוהל על ידי וועדת ניהול מקומית, הנשלטת בידי שתי המדינות ובפיקוח בינלאומי. בפועל מדובר במחוז אוטונומי - אולי אף במעין מדינה קטנה.

בראיון שערכתי עם  חוקר ממכון מקומי ללימודי פיתוח שלום וביטחון, טען החוקר כי למרות ההסכם על סימונו המיועד של הגבול  "המים הם מאלוהים והעשב לבקר הוא מאלוהים, ולנו אין סמכות למנוע אותם מהאנשים הזקוקים להם", על כן הוא אינו מאמין כי סימון הגבול אכן יצא אל הפועל ואם יעשה כן, הוא יהווה מכשול.

בשל שיקולי בטחון והמצב הפנימי במדינה לא ניתן היה לנו לחצות אזורי לחימה ולהגיע לאזורי הגבול. עם זאת,  בג'ובה הבירה התאפשרו, בזכות קשריו של השגריר, מר חנן גודר, ראיונות עם תושבים שהגיעו מאזורים אלו, וכן עם אנשי ממשל, עיתונאים וסטודנטים. בנוסף נערך סקר על פי שאלון שהצגתי לסטודנטים מהאוניברסיטה המקומית אשר מטרתו העיקרית היתה לבחון את יחסם וגישתם כלפי  סודאן וכלפי אזורי הגבול.

מתוך הראיונות ומתוצאות הסקר ניתן להצביע על כך שעל אף העבר האלים והסכסוך המתמשך אשר גבה את חייהם של רבים מבני משפחתם וקרע משפחות לשני צידי הגבול, לא מורגשת שנאה גורפת כלפי סודאן. יתר על כן, 55% מהנשאלים  ביקרו בסודאן לפחות פעם אחת בחייהם ויעדיפו (ועל כך השיבו גם אנשי ממשל בכירים) כי בני משפחתם הקרובה יעתיקו את מקום מגוריהם לח'רטום בירת סודאן, נוכח רמת שירותי החינוך והבריאות הגבוהה יחסית לזו שבדרום סודאן. תמימות דעים הופגנה גם לגבי חבל אביי אשר לגביו השיבו  המרואיינים כי הם רואים בו חלק בלתי נפרד מדרום סודאן. נראה אם כן כי המשפט שחזר על עצמו בכל בראיונות – "Abyei must be liberated" משקף קונצנזוס  וכגורם מאחד בחברה הדרום סודאנית המפולגת.

ייסוד הגבול הבינלאומי בין המדינות השפיע על  תופעות מרחביות ועל אוכלוסיות אזורי הגבול. יחד עם זאת, באזור הגבול מתקיימות אינטראקציות בין שני צדיו  והגבול  עצמו משמש בעת ובעונה אחת הן גורם "מפריד" הן כגורם "מקשר"  אשר מתרחשים בו תהליכים אינטגרטיביים בין קהילות הגבול.  

סיכום הסקר והראיונות  חיזקו את הנחת המחקר כי קיימת תלות בין שתי המדינות, וזאת למרות הבדלי התרבות והדת, וההיסטוריה המדממת בין האזורים. בנוגע לאזורי הגבולות, ניכר כי  על אף היציבות היחסית בחמש השנים האחרונות, נותרו עדיין אזורי במחלוקת ונדבכים נוספים בסכסוך בין שתי המדינות שעדיין לא באו על פתרונם ועלולים להוות בעתיד סכנה ליציבות שבירה זו.  

דרום סודאן, שהוקמה לקול תרועתן הגדולה של מדינות המערב בשל הקיפוח המתמיד הפנים סודאני, חגגה שמונה שנים להיווסדה בקיץ האחרון. הביקור בג'ובה התקיים כחצי שנה לאחר חתימה הסכם רגיעה בין המנהיג העיקרי של המורדים ד"ר ריק מצ'אר איש שבט הנואר  לבין הנשיא סלאבה קיר מרדית' איש שבט הדינקה. האווירה ברחובות, בהם שלטים רבים הנושאים מסר של פיוס, הייתה מאופקת. ועדיין, צעירים רבים מייחלים למצוא את עתידם במקום אחר. שאלות רבות עולות באם נקטה דרום סודן במהלך הנכון בהיפרדותה מסודאן והאם, לאור האתגרים הנכונים לשתי המדינות, ניתן יהיה ליישב את השקט המתוח השורר ביניהן ובכלל, האם מהלך ההיפרדות היה נכון? 

אלעד זוהר הוא תלמיד תואר שני בחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה. מלגאי קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה.