9
בהיעדר נוכחות יהודית משמעותית ביישובי הגליל נטמעו המשפחות היהודיות המעטות שנותרו
ביישובים הקטנים באוכלוסיית הרוב או היגרו לריכוזים היהודיים הגדולים בגליל, ובעיקר לצפת,
הגיעו לגליל אלפי יהודים
16-12-
לעכו ולטבריה. במהלך ימי שלטונם של הממלוכים בארץ במאות ה
). הם חיזקו את הריכוזים
1998
מספרד, מאיטליה, מצפון אפריקה וממרכז אירופה (אשכנז) (כהן
היהודיים בצפת, עכו, טבריה וסביבותיהן (סאסא, דלתון, עלמה, קדש נפתלי, עין זיתים, ביריה,
כפר יאסיף) ותרמו לפיתוח התעשייה הזעירה (יין, עץ, טוויית חוטים ועוד), למסחר ולחיי הקהילה
ולימוד התורה. יהודי הגליל, שהיוו רוב מקרב כלל היהודים בארץ, נהנו בתקופת הממלוכים מחופש
פולחן, בשונה ממה שהתרחש בתקופת השליטים הקודמים שכבשו את ארץ ישראל (צלבנים,
סלג'וקים, ערבים). בתקופה זו לא תועדו המרות דת שנכפו על יהודים או שנעשו על ידי יהודים
.)1998
; כהן
1995
מרצון (דרורי
הגיעו לארץ ישראל חלק ממגורשי ספרד ופורטוגל, וקצתם התיישבו בצפת וביישובים
16-
במאה ה
כפריים בגליל ככפר יאסיף, שפרעם וכורזים. הדעה הרווחת במחקר ההיסטורי היא שבמחוז (סנג'ק)
צפת היו בתקופה הממלוכית כעשרה יישובים כפריים שהתגוררו בהם יהודים. בתקופה הצלבנית
;1959
יישובים כאלה (לואיס
58
יישובים, ומאות שנים קודם לכן, בתקופה הביזנטית, היו
36
היו
). כעשור לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי העות'מאנים בשנת
Wolf-Dieter and Abdulfattah
1976
ערכו השלטונות מפקד אוכלוסין, ועל פיו עמד מניין היהודים ביישובים הכפריים בגליל על
1517
נפש. ההסבר להפרש
10,000-
, כבר נמנו במקומות אלה כ
1555
נפש. במפקד הבא, שנערך בשנת
726
זה קשור בגלי העליות מספרד, מפורטוגל ומרחבי האימפריה העות'מאנית ששטפו את הגליל (לואיס
יהודים, ולפי מקורות
1,392
ישבו בעיר צפת
1525
). לפי נתוני המפקד, בשנת
1995
; פרנקל
1959
יהודים. יש לציין כי בשנים הראשונות לשליטת העו'תמאנים בארץ
1,500-
אחרים בני התקופה כ
נפש בלבד. כשני שלישים מהם היו מוסלמים, מיעוטם
120,000-
מנתה אוכלוסיית ארץ ישראל כ
יהודים שהתרכזו בעיקר בערים ובכפרים בגליל, בעזה, חברון
12,000-10,000-
נוצרים ושומרונים וכ
המשיכו להגיע לארץ ישראל יהודים מאירופה ומארצות
18-16-
). במאות ה
1983
וירושלים (שור
). כמו כן
1983
; שור
1998
; כהן
2007
; בצלאל
1978
המגרב וחיזקו את ארבע ערי הקודש (אליאב
ישבו יהודים בחיפה, בעזה, בעכו, בפקיעין ובירושלים.
אולם, בהיעדר יכולת לקיים קשר רציף וקבוע בין הקהילות השונות ובהתחשב במצב הכלכלי הירוד
בארץ שנלוו לו מגפות, רעב, שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים התקשו הקהילות היהודיות לשמור
על חוסנן הדמוגרפי, מה גם שעל היהודים כמיעוט הוטלו מגבלות שונות. בתוך שנים ספורות שבו
חלק מהמהגרים מאירופה לארצות מוצאם, ופרט ליחידים או קבוצות שעלו לארץ ממניעים דתיים
עמד מניין היהודים בארץ
1800
ונשארו בה לצד המתיישבים הוותיקים, הארץ נותרה שוממה. בשנת
, ערב
1880
). בשנת
1979
נפש בלבד – מהם כשני שלישים בגליל (בן-אריה
7,000-
ישראל על כ
הגעתם של ראשוני העולים הציונים והפיכתה של הציונות לתנועה המונית, ישבו בארץ ישראל