בין ייהוד לאיבוד הגליל.

8 / 78

6
פרק א' - ייהוד הגליל – פרספקטיבה גאוגרפית היסטורית
יהודי הגליל בתקופת המקרא ובימי בית שני
ההתיישבות היהודית בגליל, אם כמיעוט זניח בין עמים זרים ואם כרוב בעל נוכחות תרבותית-
חברתית, מוכרת ומתועדת במחקר ההיסטוריוגרפי למן ימי בית שני ועד ימינו. בספר יהושע מוזכר
הגליל כאחד האזורים הגאוגרפיים שנכבשו מעמי כנען בידי שבטי ישראל נפתלי, יששכר, אשר, זבולון
שבטים אלו, לפי המתואר, התנחלו במרחב הגלילי 1 לפסה"נ.13-ודן, שהונהגו בידי יהושע במאה ה
והניחו בו את התשתית הראשונית להתיישבות שעתידה לשמש אלפי שנים אחר כך טיעון לחזקת
שבטי ישראל שהתנחלו בגליל חיו בין חלק מעמי כנען, שלפי 2 היהודים על הארץ ועל אדמות הגליל.
הכתוב במקרא היו רוב מבחינה דמוגרפית. כך
לדוגמה מתואר שבט אשר כמיעוט היושב בקרב
הכנעני, אף על פי שהשטח נכבש על ידו מעמי
ץ ֶ ר ָ א ָ י ה ֵ ב ְ ׁ שֹי י ִ נ ֲ ע ַ נ ְּ כ ַ ב ה ֶ ר ֶ ק ְּ י ב ִ ר ֵ ׁ ש ָ א ָ ב ה ֶ ׁ ש ֵּ י ַ כנען: "ו
" (שופטים א לב). ביטוי מוקצן ֹו ׁ יש ִ רֹא הוֹי ל ִּ כ
לעמדת המקרא ביחס לנוכחות הדמוגרפית-
תרבותית של עמי כנען בגליל ניתן למצוא
;1990 ם" (ישעיהו ח כג) (גל ִ יֹו ּ ג ַ יל ה ִ ל ְּ בביטוי "ג
.)1987 גלבוע
בשל קרבתו לגבולות של ממלכות שכנות היה
הגליל אזור רגיש, ובעתות מלחמה היה הראשון
לפסה"נ, בימי 733 לאבד את עצמאותו. בשנת
המלך פקח בן רמליהו, הגלה תגלת פלאסר
השלישי מלך אשור את תושבי הגליל לארצו,
כחלק ממדיניות ההגליות בשטחים שכבש
(מלכים ב טו כט). מניין הגולים מהגליל
). שארית 2000 נפש (כוגן13,520 עמד על
ההתיישבות הישראלית הזעירה שנותרה באזור
עם נפילת ממלכת ישראל נטמעה ברובה במערך
התרבותי-מדיני של אשור וארם נהרים (אפעל
) טוען כי לספר יהושע אין יסוד היסטורי והוא אינו אלא חיבור מאוחר שנועד להבנות לעם 1990( נאמן 1
היהודי היסטוריה. כך סבורים חוקרים נוספים.
הראיה המקראית משמשת בפרוטוקולי הוועדות של ההסתדרות הציונית, בהצהרות ובהחלטות 2
הקונגרסים הציונים, בחזונו של בנימין זאב הרצל כמשתקף בספרו "מדינת היהודים" היא מוטיב מרכזי
במגילת העצמאות ועוד.
: התנחלות שבטי ישראל בגליל בתקופת 1 איור
1995 המקרא, מקור: אהרוני