16
ולעתים מזוהם באפר ובשיירי שריפה, גם אם
22
בתנאי רוח תזזיתית מסוקים נכנסים לאוויר חם
באופן מובהק מסוקים
אינם נראים לעין. לכן, להגברת בטיחות הטיסה לכיבוי שריפה יש להעדיף
מי שרוצה לחסוך בעלות רכישת המסוק ולהתפשר על מסוקים
, על כל המשתמע מכך.
דו מנועיים
!
חד-מנועיים לא חווה מחירה של תאונה
אחת השאלות שיש לדון בהן בעת השוואת היכולות של מסוקים ומטוסים היא המלחמה באש
מהאוויר בלילה. על פי המדיניות של יחידות מבצעיות בעולם כיום, מטוסים אינם נלחמים באש
בלילות, ואילו למסוקים יש היכולת הטכנית-מבצעית לבצע משימות כיבוי בלילה. במדינות שונות
יש יחידות כיבוי שבמוצהר אינן מבצעות פעילות לילה. מנגד, יש יחידות שמפתחות ומשמרות את
הטכניקה, אך מבצעות את המשימה רק בעת חירום, עם התקרבות האש ליעדים קריטיים )שכונות
מגורים, מצבורי דלק וכדומה(. המסקנה ברורה: בעתיד הנראה לעין, והיה ויתעורר הצורך, יהיה
אפשר להילחם באש בלילה רק באמצעות מסוקים.
הוכחות נוספות ליתרון השימוש במסוקים במהלך כיבוי שריפות מספקת הצגת הכללים המנחים
של המלחמה באש, והם:
•
מהירות התגובה היא מרכיב ראשון ועיקרי במלחמה באש, ולכן יש להתייחס לכך כאל יעד
מבצעי. יש להכין מנחתים ולהציב את המסוקים בקרבה יתרה למוקדי אש פוטנציאליים
בישראל.
•
יש לבנות מעגל הזנקה למסוקים מזיהוי ראשוני ועד מסוק מעל הזירה בפרק זמן שלא יעלה על
02-03 דקות. היעד – הטלת מים על האש לפני שהאש הופכת לשריפה ויוצאת מכלל שליטה.
חלון הזמנים בשריפת יער הוא עד חצי שעה מפרוץ האש. בשריפות בשדות מרווח הזמן העומד
לרשות כוחות הכיבוי קצר עוד יותר, כ-02 דקות בלבד.
•
לא כושר ההרמה של המסוק, מים או חומרים מעכבי בעירה מכריעים במאבק באש, אלא
הכמות המוטלת ביחידת זמן, ולכן יש להביא את המים וחומרי כיבוי אחרים לזירה ולא להוציא
את המסוק אל מחוץ לזירה למילוי חוזר.
את שלושת הכללים הללו ניתן להחיל על השריפה בהרי ירושלים, שפרצה ביולי 1102. השריפה
השתוללה בצד המערבי של העיר, בקרבה יתרה לבתים ולמתקנים אסטרטגיים )חוות הדלק פי
גלילות(. מטוסים של טייסת הכיבוי עזרו רבות בכיבוי האש, היות שהאש השתוללה במקומות
22 ב-20.5.22 התרסק מסוק של כים ניר בחצר מפעל המלט נשר ברמלה אחרי שנכנס לענן אוויר חם ומזוהם
שנפלט מארובת המפעל. הטייס ושני אנשי צוות נוספים שהיו עמו נפצעו.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1907934,00.html