במלכודת הרדיקליות באקדמיה

פרק שישי: חומת הפרדה בין ניר צבי לפרדס שניר (לוד) -

מה לחומה זו, לשמאל הרדיקלי ולאקדמיה?

גדרות וחומות הפרדה הן מטבען מקור לסכסוכים. עולמנו הוא עולם של גדרות – בין

שני יישובים, בין הרחוב ובית פרטי, בין שכונה והמרחב שבה היא נמצאת (למשל, מבצרי

אנדרומדה ביפו), חומות מונעות רעש, בין מכוניות בכבישים רועשים לשכונות, בין יישובי

גבולות ישראל לשכנינו וכן הלאה. יש גדרות וירטואליות בין חרדים לאחרים (מרצונם הם),

בין חילונים לדתיים-לאומיים המעדיפים להתגורר ביישובים ללא רכב חולף בשבתות, וכן

הלאה. בתי המשפט הכירו בזכותם של חרדים ובדווים להתגורר בנפרד.

ההיסטוריה ידעה תקופות של הסרת גדרות ושל בניית חומות. "עת להשליך אבנים ועת

כנוס אבנים", אומר קהלת, "עת לקרוע ועת לתפור" (ג 5). לכן, כשהאיחוד האירופי מספר

שהוא הסיר גדרות – הוא צודק לגבי גבול גרמניה-צרפת, אך שוכח לספר על החומות

שהוקמו בינם לאפריקה, וגם בגבולו המזרחי. את זה יש לזכור בבואנו לדון בהקמת גדר.

במקרה הנדון, תושבי מושב ניר צבי הסמוך לעיר לוד ביקשו להינתק פיזית מתושבי פרדס

שניר בלוד, שהם בדווים המתגוררים בבתים בלתי חוקיים בצמוד למושב, ממש מטרים

ספורים מבתי ניר צבי. תושבי פרדס שניר יורדים לחייהם של תושבי ניר צבי, החל ממעבר

"תמים" במושב, דרך גניבות ואלימות פיזית ועד חדירה למושב לצורכי סחר בסמים. מלבד

זאת סובלים תושבי המושב ממטרדי רעש בחתונות, מירי, מלכלוך, ומעוד מאפיינים של

הפער התרבותי, הדתי והכלכלי בין שתי האוכלוסיות (לאלה, חומה איננה יכולה לתת

מענה, כמובן).

קמו אפוא תושבי ניר צבי ויזמו רעיון – הקמת חומת הפרדה. בו ברגע נזעקו ה"מאכערים"

של השמאל הרדיקלי לסכסך ולעכב את בניית החומה בטענות של קיפוח, גזענות, אפליה,

הפרדה, רקע לאומי-אתני, חוסר תפיסה סביבתית כוללת, איכות חיים בעיר ובכפר,

גטואיזציה. פגיעה ברגשות, הדרה ועוד מילים מאוצר המונחים השגור בפיהם. ד"ר חיים

יעקובי הוא מראשי המומחים ב"שיח" הזה.

מצורף מכתב ששלחו הוא ונילי ברוך ביום 70.3.81 לחברי ועדת המשנה לערעורים שליד

המועצה הארצית לתכנון בעניין חומה זו. קראו נא את אוסף המילים המתרוממות מרוב

אוויר בעמוד 6: "... על הדינמיקות הסוציו-פוליטיות... על המרחב העירוני והמהלך הטבעי

המגיב למנגנונים כלכליים... לתופעה שנוצקת אל תוך מציאות מחושבת... רבדים מהותיים

שבהוויה האנושית... תפיסה סטראוטיפית של האחר... מייצגי הסדר מוסרי...".