98
מעשרת ראיונות אלו יצאה לאוויר העולם עבודת תזה (מגיסטר). האם אפשר לראות בתזה
זו עבודת מחקר מהימנה, אובייקטיבית? התשובה בפירוש – לא.
זה שנים ארוכות שאני מלווה את המרכז לחקר עיר ואזור בטכניון. הייתי חבר בוועדת
מינויים שם כמה פעמים (דווקא של חברי סגל מהשמאל הרדיקלי) וראיתי כיצד עולים
בדרגות אקדמיות במחלקה זו. אולי היה מקום לבדוק את הקשר בין המנחה, עמדותיה
הפוליטית (שמאל רדיקלי), המונחה, הנושא ושיטות החקירה בהן השתמש? אינני נותן
אמון באנשי השמאל הרדיקלי שבאקדמיה, ולכן אני גם מפקפק ב"חופש האקדמי", קרי
אנרכי, שלקחו לעצמם או קיבלו.
נחזור לגדר ניר צבי-פרדס שניר. הרעש והמהומה סביב הגדר, שנמשכו כארבע שנים
(3002-7002) הסתיימו בנסיגה פתאומית של תושבי פרדס שניר מהתנגדותם לבניית
הגדר, שכן הם מאסו ב"מאכערים" של השמאל הרדיקלי מאוניברסיטת תל אביב ובאר-
שבע והגיעו לפשרה מעשית במקום – כן לקיר, כן לכביש חוצץ בין היישובים, והכול בא
על מקומו בשלום. לא עוד "גטואיזציה", הדרה, קיפוח וכל הלקסיקון הזה.
מי שנשאר בגטו הוא מושב ניר צבי, מוקף בגדרות, בחומות ובשערים, כמרבית היישובים
הכפריים היהודיים ברחבי ישראל, שלא כבמגזר הערבי שאינם מרגישים מאויימים. הקיפוח
במקרה של ניר צבי כבר מאחורינו. אוסף המילים הנבובות נעלמו כלא היה, אבל – הרבה
פרסומים צמחו מגדרות רמלה ולוד (דבר שלכשעצמו לגיטימי לגמרי):
תמרי יובל, סקר תכנוני בשכונות הערביות בעיר רמלה, 5002. הוצאת בימקום (שמנהל
חיים יעקובי מ"מתכננים למען זכויות תכנון") שתי"ל – שירותי תמיכה יעוץ לארגונים
לשינוי חברתי. המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי.
תמרי יובל, הפרדה ותכנון בעיר מעורבת: המקרה של מערב רמלה, חיבור לשם מילוי חלקי
של דרישות לקבלת תואר מגיסטר למדעים, 5002, הטכניון (העבודה הנזכרת למעלה).
, דצמבר 5002, האגודה הערבית לזכויות האדם בתמיכה כספית של
מאחורי החומות
האיחוד האירופי. מסמך מעוות בכסות אקדמית.
מאחורי חומות ההפרדה: הצגת
מוחמד זידאן, מנכ"ל אגודת הערבית לזכויות האדם, נצרת,
עיר
. עו"ד ד"ר יוסף ג'בארין, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת תל אביב, "
דוח מצב קיים
."
בלבה גדר – היבטים משפטיים
גדר ההפרדה בין רוב למיעוט –
מונא כרכבי, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, "
."
היבטים והשלכות פסיכולוגיות