במלכודת הרדיקליות באקדמיה

הטכניון גם הוא השתרבב לפרשה הזויה זו. אני מצרף קטע מחוות דעתי לתוכנית גז

574/42 בהתייחסות לנקודות (מקרה ניר צבי-פרדס שניר) שהעלתה כבוד השופטת שרה

גדות ביום 60.5.4 (דוח שלי מאוקטובר 6002).

תפקידו של יובל תמרי במערכה כנגד הקמת הקיר בניר צבי:

להלן מכתבי לשופטת שרה גדות: "ליובל תמרי תרומה חשובה לטרמינולוגיה שהוכנסה

כנגד הקמת הקיר. הוא הופיע בפני ועדת המשנה לעררים ביום 40.11.81. לפני כן פרסם

עם ח' יעקובי ונ' ברוך חוות דעת מקצועית נגד הקמתו, חוות דעת שחזרה על עצמה בכל

הפרסומים שיצאו כנגד הגדר בשנים 3002‑6002. הופעתו בפני ועדת העררים מקוממת

במיוחד. הרשו לי לפרט: 'אני כותב תזה על החומה ברמלה' כך הוא פותח בעדותו. הוא

נשאל: "אצל מי" ומשיב: "ד"ר רחל קאלוש" (התזה היא למ"א במחלקה לתכנון ערים

בטכניון בהנחיית ד"ר רחל קאלוש).

על פי רקע זה היה אפשר לצפות שתמרי יופיע בפני הוועדה כבר-סמכא, כמומחה לחומות

ולהפרדות וכיוצא באלה, כאיש אקדמיה שידיו נקיות, אובייקטיביות. אלא שלא כך הם

פני הדברים. שום חבר בוועדה, אולי מחוסר ידיעה, אולי מתמימות, לא שאל על הסיבות

שהביאו את תמרי לכתוב תזה דווקא בנושא זה. מדוע הוא קורא בפני חברי הוועדה

רשמים מערבי תושב שכונת ג'ואריש על הגדר ותחלואיה ואינו מוצא לנכון, כמומחה

אובייקטיבי, להציג גם מה אומר תושב יהודי מהשכונה השכנה, הממליץ בחום דווקא על

הגדר ויתרונותיה. איש לא בדק כיצד הוא חוקר ומהם כלי עבודתו, שעליהם דיווח.

לא במקרה הצגתי שאלות אלו, שכן יובל תמרי מודיע לנו בעבודתו ובריאיון עמו כי

הוא חבר חד"ש, סרבן שירות במילואים, בעל אג'נדה פוליטית וחברתית ברורה (שמאל

רדיקלי), וכי הוא בא לחקור את רמלה משום שהוא חבר בתעיוש ופועל ברמלה מטעמם.

ארבעה מידידיו בפעילות זו ישמשו אחר כך מרואיינים במחקרו ה"אובייקטיבי". את כל זה

אני למד מהחומר שהוא עצמו פרסם בתזה שלו.

כמי שהנחה עשרות רבות של עבודות תזה ועבודות דוקטור וביצע מאות מחקרים, ברצוני

לקבוע, כי אני נדהם למקרא עבודת תזה זו ומשיטות המחקר שלה. תמרי בחר בעשרה

מרואיינים בלבד, והקדיש שעה לריאיון עם כל אחד מהם. יוצא, כי בעשר שעות הוא

השלים את כל עבודת השדה שלו. והוא קורא לריאיון – ריאיון עומק! אני יכול להעיד כי

התלמידים שהנחיתי בנושאים קרובים לכך עמלו על עבודת השדה שלהם חודשים ארוכים

וראיינו מאות אנשים, עשרות נושאי משרות מפתח, ובחירת המרואיינים נעשתה באופן

המבטיח את מרב האובייקטיביות.