במלכודת הרדיקליות באקדמיה

ברשימות?) עמותת "במקום" – מתכננים למען זכויות תכנון (חיים יעקובי), עדאלה –

המרכז לזכויות המיעוט הערבי בישראל – סיכוי, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערבים

בישראל, שתי"ל, ידידי כדור הארץ, האגודה הישראלית לצדק חלוקתי, אתיג'אה – איחוד

עמותות ערביות, האגודה הערבית לזכויות האדם. המועצה האזורית לכפרים בלתי מוכרים

בנגב, המרכז למאבק בגזענות, עמותת נשים נגד אלימות. "כיאן" – ארגון פמיניסטי,

"אישה לאישה", "אעלאם" – מרכז תקשורתי לחברה הערבית פלסטינית בישראל, "אבן

חלדון" – העמותה הערבית למסחר ולפיתוח, "אגודת הארבעים", "מען" – פורום ארגוני

נשים ערביות בנגב, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, עיתון "הארץ" (שם נמצא תמיכה

גורפת בעמדות השמאל הרדיקלי בכל הנוגע לבדווים בעשרות מאמרים רובם חד צדדים).

שומרי משפט-רבנים למען זכויות האדם, "גישה" – מרכז לשמירה על הזכות לנוע, הוועד

הציבורי נגד עינויים בישראל, "יש דין". נשים מובילות בריאות, הוועד נגד הריסת בתים

לא חוקיים(?!).

פירטתי רשימה זו, שמורכבת מעשרות רבות של ארגונים – חלקן עמותות מנוהלות

בידי "שונאי ישראל" במוצהר, חלקן של ארגונים ובהם אנשים טובים שאינם מבינים את

התהליכים בדרום לאשורם ורק רואים את המאהל הבודד... אחרים הם תמימים שהולכו

שולל על ידי מקצוענים, ואחרים שנגררו ולא ברור לי כיצד (כמו החברה להגנת הטבע).

מאחורי כל כך הרבה ארגונים עומד צבא לוחמים גדול, המונהג בידי אנשי אקדמיה בעיקר

מאוניברסיטת באר שבע, הפקולטה למשפטים בתל אביב ומקצתם ביתר הקמפוסים

כחיפה, ירושלים והמכללות. ביכולתם לטרפד בעתיד כמו שעשו בעבר, כל מהלך לפתרון

הבדווים, וב-0102 הם כבר אינם בבחינת מיעוט קטן וטורדני אלא גוף גדול, בעייתי, עם

כסף רב, עיתונות מטעם ובימות באוניברסיטאות. כמובן, כל ניסיון בהווה לכפות את

החוק ולקדם את עניני הבדווים נתקל בהתנגדות מצד חבורה זו וגורר מיד כנסים אקדמיים

ופרסומים. באחת ההפגנות בנגב, ליד להבים, בחודש ספטמבר 0102 נכח בדווי אחד בלבד

ולידו מאות פעילי שמאל רדיקלי יהודים מן האוניברסיטאות.

להלן מובאים גילוי דעת של חבורה זו והערותיי לגילוי דעת זה, שהוא בעיני עיוות זועק

של המציאות, במכתב אישי שהפניתי רק לאישים החתומים עליו, שאני מכירם ומכבדם.