69 / 263
67
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
שנועדה להביא לארץ יהודים מכל רחבי העולם ומניעת השיבה של פליטים פלסטינים;
הבטחת שליטה יהודית על הקרקע; שמירה על הפרדה חברתית בין האוכלוסייה
היהודית ללא-יהודית ובלעדיות יהודית על סמלי המדינה.
2 2 .
– לשם כך מתבצעת מדיניות של יישוב יהודים
תכליות הנגזרות מהצורך הביטחוני
באזורים שנראית בהם עדיפות דמוגרפית לאוכלוסייה הלא-יהודית; אי גיוסם של רוב
בני המיעוטים הלאומיים לצה"ל.
3 3 .
– לשם כך ננקטת מדיניות שתכליתה קיום
תכליות הנגזרות מהאתוס הדמוקרטי
הערכים הדמוקרטיים כפי שהם באים לידי ביטוי במגילת העצמאות ובחוקי המדינה,
ושמירה על המחויבויות הבין-לאומיות בתחום היחס למיעוטים. במקרים שבהם
גוברים הצרכים האחרים ניכרת שמירה על סף מינימלי של דמוקרטיה כדי למנוע חזות
של היעדר דמוקרטיה (סבן 0002).
ביחסה של ישראל למיעוטים הלאומיים נהוג לציין שתי תקופות עיקריות, האחת ממועד
קום המדינה ועד למחצית השנייה של שנות ה-07, שהתאפיינה ב"מודל הפיקוח", והאחרת
ממועד זה ועד היום, המאופיינת ב"מודל דמוקרטיה אתנית". מקובלת הדעה שהמעבר למודל
הנוכחי נבע בעיקר משינויים שחלו בחברה הישראלית. הכוונה בעיקר להתגברות המגמה
בתחום חיזוק זכויות האזרח ובפרט באמצעות חקיקה ופסיקות של בתי המשפט. עם זאת,
נודעת השפעה גם לגורמים שמקורם בשינויים גאופוליטיים וכן לשחיקה שחלה באמצעי
הפיקוח שנקטה המדינה עשרות שנים. מגמות אלו של שינויים ביחסה של המדינה כלפי
המיעוטים הלאומיים באו לידי ביטוי בשיפור שחל במעמדם החברתי, הכלכלי והפוליטי.
בחינה השוואתית מצביעה על התקדמות רבה בתחומים חשובים, כגון מספר בני הנוער
שלומדים בבתי ספר, מספר בעלי השכלה גבוהה וגידול בשיעור ההכנסה לנפש. למרות זאת,
6
בהשוואה לאוכלוסייה היהודית ניכר פער לרעתם כמעט בכל התחומים.
המישור הפוליטי הוא תחום נוסף שניכרת בו התקדמות במצבם של המיעוטים הלאומיים,
ברמה המקומית והארצית. צמיחתה של מנהיגות פוליטית חדשה המעורה בחיים החברתיים
והפוליטיים הביאה למודעות הולכת וגדלה לזכויותיהם. אחת התוצאות ממגמות אלו היא
חיזוק משקלם האלקטורלי, וכפועל יוצא מכך – יכולתם לקדם את האינטרסים שלהם
בתחומי החיים השונים. החלטת הממשלה בשנת 3991 להאיץ את השתלבותם של בני
המיעוטים הלאומיים בשירות המדינה, שהביאה להצטרפות של 066 ערבים ודרוזים
לשירות זה בשנים 4991-5991 (גידול של כ-%04), ממחישה מגמות אלו. שיפור חשוב
יש הטוענים שהפערים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית, נובעים ממדיניות מכוונת וכתוצאה
6
מנטייה של הציבור היהודי לאתנוצנטריות והגדרתה של ישראל כמדינה יהודית (אמארה 5991; גביזון 9991;
סמוחה 0002).