64 / 263
62
מקומם של הדרוזים במרקם החיים בישראל
שעשויות לנבוע מאימוץ גישה זו, נודעת חשיבות רבה להבנת הגורמים שעלולים להביא
חברי קבוצת מיעוט לאומי לבחור בדרך זו.
על פי רוב, המחקרים שדנים בנושא מדגישים גורם זה או אחר, לעתים כמה גורמים, אך לא
את כלל הגורמים השותפים להשפעה ההדדית ולעוצמתה. בעניין זה יש לציין כי רצונו של
האדם להיות חופשי ואדון לגורלו ולא נשלט בידי אחרים (עקרון "החתירה לחירות"). הוא
הגורם העיקרי שמוביל את בני האדם לפעול כדי להשתחרר משלטונם של האחרים וליצור
מסגרת פוליטית ריבונית ועצמאית. על פי גישה זו, היציאה למאבק של קבוצת אוכלוסייה
נגד הקבוצה השלטת תלויה בתפיסה הסובייקטיבית של חברי הקבוצה את מצבם, כלומר
באיזו מידה הם תופסים עצמם כפרטים הנמצאים במצב של דיכוי או של ניצול. כמו כן,
קיימת מגמה שמתחזקת בה הזהות האתנית של חברי הקבוצה והופכת לזהות דומיננטית,
החותרת להגדרה עצמית ומכוונת את חברי קבוצת המיעוט הלאומי לעצמאות מדינית
.)
Ronen
1979(
על רקע ההשלכות החמורות של הקונפליקטים בין קבוצת הרוב השלטת לבין קבוצת
המיעוט הלאומי ובמטרה לצמצם אותם, נקבעו הסדרים שנועדו להבטיח את מעמדם ואת
זכויותיהם של חברי המיעוט הלאומי. מגמה זו, שהחלה בעיקר לאחר מלחמת העולם
הראשונה, שהיו מעורבים בה מיעוטים לאומיים רבים, התרחבה במהירות רבה, הן ברמת
המדינה והן במישור הבין-לאומי. במישור הפנים מדינתי, ההסדרים עוגנו באמנות חברתיות
ובחוקים שונים שמדגישים את מרכיבי השוויון וזכויות האזרח. במישור הבין-לאומי, הם
עוגנו בהסכמים ובאמנות בין-לאומיות. ואולם, קיומה של תופעה כלל-עולמית של פערים
בין קבוצות אוכלוסייה שהם בדרך כלל לרעת המיעוט הלאומי, מלמדת שאין בכוחם של
הסדרים פורמליים להבטיח שוויון זכויות והזדמנויות מלא ומעשי.
לצד הדאגה לזכויות המיעוטים הלאומיים חשוב להבין את הדילמות של המדינה הדמוקרטית
הרוצה להיענות לתביעות ולציפיות של המיעוטים הלאומיים החיים בקרבה, אבל בה בעת
חייבת למנוע ניצול ציני של הזכויות הדמוקרטיות כדי לפגוע באינטרסים שלה. אלו הן
דילמות ייחודיות, הנובעות בעיקר מהסתירה שבין חובתה של המדינה הדמוקרטית לשמור
על העקרונות הדמוקרטיים לבין הצורך להבטיח את קיומה ואת ביטחון אזרחיה, בעיקר אם
הם משתייכים למיעוט לאומי שנאמנותו מוטלת בספק. המשמעות המעשית של גישה זו,
שזכתה לכינוי "דמוקרטיה מתגוננת", עשויה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים. אחד הביטויים
הבולטים לכך הוא אי הענקת שוויון זכויות מלא לבני המיעוט, כיחידים או כקבוצה. על
פי רוב, מידת הפגיעה בזכויות תושפע ממידת החשש, האמיתי או המדומה, מפני פגיעה
אפשרית באינטרסים של המדינה. כאשר החשש הוא בתחומים הקשורים לביטחון המדינה,
ההגבלות עלולות להתבטא בעיקר במדיניות המונעת או מגבילה את גיוסם לצבא. ברור