Background Image
Next Page  61 / 263 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 61 / 263 Previous Page
Page Background

59

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

הלאומי קשיים בניהול אורח חייהם, ללא אפשרות להתבולל בקבוצת הרוב. הדבר גורם להם

להעדיף כפרטים לחיות באזור גאוגרפי אחר, שבו להערכתם יוכלו לזכות בתנאים טובים

יותר ולחיות לפי אמונתם הדתית או החברתית.

– הגירה של חברי קבוצת המיעוט למקום אחר כקבוצה. במצב זה

הגירה קולקטיבית

נדרשים תנאים, כדוגמת מנהיגות שמסוגלת לגרום לחברי הקבוצה להסכים להגר, גם כאשר

הדבר אינו תואם את האינטרס האישי שלהם.

– קבלה של קבוצת המיעוט את ריבונותה המדינית של קבוצת הרוב השלטת

הסתגרות

תוך ניהול חייה החברתיים, הדתיים והתרבותיים בנפרד. דפוס זה מאפשר לקבוצת המיעוט

ליהנות מהיתרונות הנובעים מהחיים בצוותא מבלי לאבד את מאפייניה הייחודיים.

– הקמת ארגונים ומוסדות מקבילים לאלה של המדינה על ידי קבוצת

מאבק כלכלי ופוליטי

המיעוט, כדי להתמודד עם תופעות של קיפוח ואפליה. בדרך כלל, גופים אלה מספקים

לחברי הקבוצה ובעיקר להם שירותים כלכליים, חברתיים, דתיים ותרבותיים, לפיכך, דפוס

זה מחריף את הקונפליקטים בין הקבוצות.

– מאבק בדרך אלימה נגד מוסדות המדינה וקבוצת הרוב השלטת, אם משום

מאבק אלים

שהיחסים אתם נתפסים כבלתי נסבלים ואם כדי למנוע צעדים שעלולים לפגוע בהם.

ההשלכות החמורות של צעד זה מחייבות תנאים מיוחדים ונכונות של חברי קבוצת המיעוט

לשאת בתוצאות במהלך המאבק, בפרט אם הוא ייכשל (אולמרט 6891; חסון 7002;

3

י

.)

Gurr

1993;

Kliot

1989 ;

י

Gelner

1983

כל אחד מדפוסים אלה הוא מעין מודל אידאלי של מערכת יחסים בין קבוצת הרוב השלטת

לבין קבוצת המיעוט הלאומי. המציאות מלמדת, שמודלים אלה אינם באים לידי ביטוי כל

אחד בנפרד, ולמעשה מערכת היחסים בין קבוצות האוכלוסייה היא פסיפס של מרכיבים מן

הדפוסים השונים. כמו כן, חברי הקבוצות נוקטים לעתים אחד או יותר מדפוסי התנהגות

שונים, באופן אינדיווידואלי או במסגרת של תתי-קבוצות, בדרך כלל בהשפעת מאפיינים

דתיים, חברתיים ותרבותיים שמכוונים את התנהגותם. השפעה רבה נודעת גם למידת

הלכידות של הקבוצה וליכולתה של ההנהגה לכוון את התנהגותם של חבריה, בדרך של

שכנוע או של כפייה.

בחינה של יחסי הגומלין בין מדינת ישראל לאוכלוסייה הדרוזית מלמדת, שאי אפשר למצוא

בהם דפוס אחד מלא מדפוסי יסוד אלה. בהתייחס למדינה, בעיקר בגלל כל הכרוך בהגדרתה

3 מחקרים אלה שעוסקים ביחסי גומלין בין רוב למיעוט לאומי במשטר הדמוקרטי, כוללים סוגיות שניתן

להסיק מהן על המקרה הישראלי.