הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

220

מדינה דרוזית כאינטרס גאופוליטי של ישראל

שישראל הביעה הסכמה עקרונית להחזיר לריבונות סורית את כל שטחה של רמת הגולן,

קרי לחזור לגבולות הבין-לאומיים מלפני מלחמת ששת הימים.

צעד חשוב נוסף שנעשה במישור הפורמלי במטרה למנוע או לפחות להגביל את יכולתם

של מקבלי ההחלטות בישראל מפני ויתור על רמת הגולן מצא ביטוי בהצעת החוק לקיים

משאל עם טרם קבלת החלטה. הצעת חוק זו אושרה בכנסת ה-71 בקריאה ראשונה וברוב

של 56 תומכים מול 81 מתנגדים, אלא שהקדמת הבחירות מנעה את המשך הליך החקיקה.

מעניינת העובדה כי עם 07 חברי הכנסת שהצטרפו בזמנו ליוזמת החקיקה נמנה גם ראש

האופוזיציה דאז וראש הממשלה כיום, בנימין נתניהו. על כוונות הממשלה לגבי הצעת

החוק ניתן ללמוד מהחלטתה להחיל על החוק את דין הרציפות. המשמעות המעשית היא,

שהכנסת תוכל לחדש את הליך החקיקה מהמקום שבו הוא הופסק ולגשת ישירות לקריאה

שנייה ושלישית. ואכן, ב-9002.21.9 אישרה מליאת הכנסת ברוב גדול (86 תומכים מול 22

מתנגדים), את התיקון לחוק משאל העם על נסיגות משטחים לרבות שטחי רמת הגולן.

יוזמי החוק מדגישים את רצונם להעביר מסר ברור של הכנסת, שוויתור על רמת הגולן

מחייב לקבל את אישור העם. אפשר להניח שהם מסתמכים על הסקרים שמצביעים כי

רוב הציבור בישראל מתנגד לוותר על רמת הגולן גם תמורת הסכם שלום עם סוריה.

הטוענים נגד החוק מעלים ארבעה נימוקים עיקריים: החוק מטיל אילוצים מיותרים על

ראש הממשלה בבואו לנהל משא ומתן עם סוריה; החוק עלול ליצור רושם מוטעה שישראל

היא סרבנית שלום; משאל עם הוא עניין חוקתי סבוך שעומד בסתירה למבנה המשטר

הפרלמנטרי של ישראל; ולנוכח המשמעויות כבדות המשקל של החוק, ראוי שההליך ייעשה

במסגרת חוק יסוד (ליס וחורי 9002).

מעניינת התגובה הרשמית של סוריה שניתנה בסמיכות רבה להחלטת הכנסת, כפי שדווח

באמצעי התקשורת. על פי דיווחים אלה, סוריה עוקבת בדאגה אחר החלטת הכנסת

בישראל. גורם בכיר במשרד החוץ הסורי שמסר את התגובה הרשמית אמר שאין להחלטה

כל ערך חוקי, מכיוון שהיא סותרת את החוק הבין-לאומי. הוא הוסיף כי מתחילת שיחות

השלום בין סוריה לישראל לאחר ועידת מדריד (1991), כל ראשי הממשלות בישראל

התחייבו לנסיגה מוחלטת מרמת הגולן, כלומר עד לקווי 4 ביוני 7691 (נחמיאס 9002).

האוכלוסייה ברמת הגולן, הן היהודית הן הדרוזית, שרויה בחוסר ודאות ובחשש כבד מפני

החזרת השטח לידי סוריה. סביר שאם אכן יוחזר השטח לריבונות סורית, ייאלצו היהודים

לעזוב את בתיהם ואת יישוביהם (בהסכמה או בעקבות פינוי בכוח). באשר לדרוזים, ככלל,

מרביתם ממשיכים להצהיר על אמונים לסוריה, אם בגלל תחושת שייכות ואם מתוך חשש

מתגובת השלטונות בסוריה, במקרה של החזרת השטח במסגרת הסכם שלום. במצב זה,