הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

219

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

של היישובים היהודיים, חלה התפתחות חשובה גם בקרב יישובי הדרוזים. בשנות השבעים

חוברו היישובים לקו המים ולרשת החשמל. ואולם, שינויים אלה, שהביאו לשיפור

משמעותי ברמת חייהם ובאיכות חייהם, לא קירבו אותם לישראל, ומרביתם ממשיכים

להדגיש את נאמנותם לסוריה. תהליך השלום בין ישראל למדינות ערב שהתחיל במחצית

השנייה של שנות השבעים והביא בשנת 9791 לחתימת הסכם שלום בין ישראל למצרים,

האיץ את השאלה בדבר עתיד הריבונות על שטחי רמת הגולן. הוויכוח הציבורי בישראל

הוא בין מי שרואים בחבל ארץ זה חלק בלתי נפרד מישראל לבין מי שתמורת הסכם שלום

עם סוריה מוכנים להחזיר את השטח לריבונות סורית. לעניין זה ראוי לציין תוצאות של

על פיהם, רוב רובו של הציבור בישראל

שלושה סקרים שערכו בשנת 8002 גופים שונים.

מתנגד לוותר על רמת הגולן תמורת שלום עם סוריה. כך בסקר מדד השלום שבו %57

התנגדו לירידה מכל הגולן תמורת הסכם שלום מלא, וכך גם בסקר מדד הריבונות שבו %07

התנגדו לוויתור על הגולן תמורת שלום מלא וסיום הסכסוך. מעניינת העובדה כי גם בסקר

שכלל את האוכלוסייה הערבית %07 השיבו "לא" לשאלה, "האם אתה בעד ויתור על הגולן

במסגרת שלום מלא עם סוריה?".

עמדות אלו של הציבור בישראל ביחס לרמת הגולן הן חלק מתפיסה עקרונית לגבי ויתורים

טריטוריאליים המטלטלת את הציבור בישראל מאז מלחמת ששת הימים (7691). על פי

תוצאות סקר שפורסם במסגרת מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 9002, %94 מכלל

הציבור היהודי אינם מוכנים לפינוי יישובים במסגרת הסכם קבע; %73 מוכנים לפנות

יישובים מבודדים, ורק %51 מוכנים לפנות את כל היישובים שהוקמו מעבר לקו הירוק

(אריאן, פיליפוב וקנפלמן 9002).

בשנת 1891 החליטה הכנסת להחיל את החוק הישראלי על שטחי רמת הגולן. חוק זה,

המכונה חוק רמת הגולן התשמ"א-1891, ביטל את הממשל הצבאי ולמעשה סיפח את

השטח לישראל. לתושבים הדרוזים הותר להפוך לאזרחי ישראל, ומי שסירבו קיבלו

מעמד של תושב. הקהילייה הבין-לאומית לא הסכימה עם הסיפוח, ומועצת הביטחון של

האו"ם קיבלה החלטה הקוראת לביטולו. מגמה זו במדיניות הישראלית מצאה ביטוי נוסף

ן הגולן, שלפיו כל ויתור על שטחים ברמת הגולן יחייב

בשנת 9991, עם קבלת חוק שיריו

את אישור הכנסת ברוב מיוחד של 16 לפחות. צעדים אלה עוררו מחאה ציבורית של

האוכלוסייה הדרוזית באזור, והיא הביעה את רצונה לחזור לריבונות הסורית. מנגד, על

פי פרסומים באמצעי התקשורת העולמית בעיקר, נוהלו בשנות התשעים מגעים מדיניים

חשאיים בין ממשלות ישראל וסוריה על הסדר שלום. דווח כי במסגרתם הסכימה ישראל

לפשרה טריטוריאלית כחלק מהסכם שלום בין המדינות. ישנם גם פרסומים רבים על כך

8 מדד השלום – אוניברסיטת תל-אביב (אפריל 8002), מדד הריבונות – מרכז מורשת בגין (לקראת יום

העצמאות ה-06 למדינת ישראל) ומכון פאנל (80.5.12).