214
מדינה דרוזית כאינטרס גאופוליטי של ישראל
באשר לאוכלוסיית רמת הגולן כיום, היא מורכבת משתי קבוצות עיקריות, יהודים ודרוזים.
מתוך כ-000,04 תושבים, כ-000,02 הם יהודים שחיים ב-33 יישובים, רובם בעיר קצרין,
והיתר בקיבוצים ובמושבים הפרוסים ברחבי הרמה, כ-000,02 דרוזים שחיים במסגרת
של ארבע מועצות מקומיות, וכ-005,2 ערבים עלווים החיים ביישוב ע'ג'ר (רג'ר, בכתיב
הנפוץ). האוכלוסייה הערבית שחיה באזור זה, עד מלחמת ששת הימים נטשה אותו ברובה
עם כיבושו בידי ישראל, ואילו האוכלוסייה הדרוזית המשיכה לחיות ביישוביה (מפה 2).
מטבע הדברים, החיים תחת המשטר הסורי ובשכנות עם האוכלוסייה המוסלמית-עלווית
השלטת בסוריה, יצרה קהילה דרוזית בעלת מאפיינים ייחודיים. גם המיקום הפיזי של
הכפרים ומאפייני השטח תרמו להפיכתם לקבוצה נבדלת מיתר בני העדה בישראל. אחד
הביטויים הבולטים לכך הוא התנהגותם החברתית והדתית שהביאה להחרמת בני העדה
שהסכימו לקבל תעודת זהות ישראלית. הכוונה בעיקר לסירוב לקבל את דרישתו של מנהיג
העדה השיח' אמין טריף שלא לערב נושאים דתיים בשיקולים הפוליטיים ולבטל את החרם
הדתי. מחלוקת זו גרמה לקרע ביניהם לבין בני העדה בישראל, שהתלכדו סביב מנהיגותו
של השיח' טריף ונגד מנהיגי העדה בגולן. מעניינת העובדה שכאשר נקטה ישראל צעדים
נגד הדרוזים בגולן ואסרה כמה מנהיגים שפעלו נגד המדינה, נשכחו המחלוקות והדרוזים
בישראל פעלו כדי לסייע להם, תוך הפעלת לחץ כבד על הממשלה להסרת המצור על
הכפרים ולשחרור האסירים (זבידה 8891).
המאפיינים השונים של האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן נובעים גם מקשרי המשפחה
ההדוקים ביניהם לבין בני העדה החיים בסוריה. לרבים מהם אף קרובי משפחה הנושאים
משרות חשובות ובכירות בצבא ובמערכות השלטון והמינהל הציבורי. הדבר בא לידי ביטוי
בהתנגדותם לשלטון ישראל ובהדגשתם את השתייכותם לסוריה. בהקשר זה יש להזכיר את
המקום שקיבל את הכינוי "גבעת הצעקות", ובו מאות דרוזים משני צדי הגבול מתקשרים
ממנו בקול רם אלה לאלה. אפשר אפוא לדבר על תודעה דרוזית, שמוצאת את ביטוייה
באופנים שונים. למשל, בכיכר הכפר מג'דל שמס מוצב פסל ברונזה גדול של המנהיג הדרוזי
הנערץ סולטאן אל-אטרש, מוקף בלוחמים דרוזים. בכמה יישובים אף מונף הדגל הדרוזי. עם
6
זאת, התושבים מדגישים שמדובר בדגל דתי ולא לאומי.
הזיקה לסוריה שמפגינים הדרוזים ברמת הגולן מוצאת את ביטויה בעיקר בצעדים הפגנתיים
שמטרתם להעביר מסר למשטר בסוריה שהם שומרים לו אמונים ואינם מקבלים עליהם
את השלטון הישראלי (אף כי רובם נולדו תחת שלטון ישראל). כך לדוגמה הם חוגגים את
יום העצמאות הסורי ומקיימים עצרות מחאה ביום השנה לכיבוש רמת הגולן בידי ישראל.
יש הסבורים שמדיניות ישראל כלפיהם הייתה שגויה מאחר והיא נתנה להם את התחושה שבמוקדם או
6
במאוחר הם יחזרו לחיות תחת המשטר הסורי, ומשום כך הם מעדיפים את הקשרים והזיקה עם סוריה
מאשר עם ישראל, ראו בן-דור 5991.