הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

209

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

אפשרית ביחסים עם השלטונות. כך, לדוגמה, אמר סלמן הנו, לשעבר ראש המועצה

המקומית ג'וליס, בריאיון עם המחבר: "הדת הדרוזית מנחה את הדרוזים שהמדינה שלהם

תקום באחרית הימים, כאשר האל יתגלה ויתחשבן עם בני האדם. לכן, הדרוזים יכולים

להיות נאמנים לכל מדינה שבה הם חיים" (אמרני 3002: 21).

עמדה כזאת הציגו רבים מבני העדה ואף חוקרים בתחום, לדוגמה חלבי, שלדבריו הדרוזים

אינם שואפים להקים לעצמם מדינה גם בגלל היותם מיעוט קטן שאינו מצדיק קיומה של

ישות מדינית נפרדת וגם משום שהדת אינה מעודדת זאת. הוא מציין שהניסיונות שהיו

בעבר נכשלו, ולכן לפי גישתו כל דרוזי באשר הוא מצווה להיות נאמן למדינה שהוא חי בה,

כל עוד הוא זוכה לכבוד ולא מתערבים בענייניו הפנימיים (חלבי 9002).

מקרים שבהם דרוזים תמכו ברעיון הקמת מדינה לבני העדה מעטים ביותר, אולי מחשש

מפני הסכנות מהתגובות הצפויות מצד השלטונות במקום מגוריהם. מעניינת הטענה שריכוז

בני העדה במקום אחד שצפוי להימצא בעימות עם העולם הערבי הוא סיכון שאסור לדרוזים

לקחת (עם זאת, חשש זה מלמד על גישה שאינה שוללת את האפשרות שכל בני העדה או

רובם יעברו לחיות במדינה הדרוזית). עמדות מעין אלו הציג חבר הכנסה לשעבר אמל נסר

אלדין, המשמש זה כארבעה עשורים יו"ר בית יד לבנים הדרוזים, בריאיון עם המחבר:

הקשר בין העדה הדרוזית לבין העם היהודי ומדינת ישראל הוא עמוק וחזק ואיש לא יצליח

להרוס אותו. חשוב להדגיש את זה, כי בקרב הערבים יש רצון רב לסכסך כדי להעביר את

הדרוזים לצד שלהם. 363 החללים בני העדה הדרוזית שנפלו על הגנת המדינה חיברו בין

העמים לדורות. מצער מאוד שהמנהיגים של המדינה לא נותנים לדרוזים מה שמגיע להם

וגורמים להתמרמרות, וזאת מנוצלת על ידי הערבים. הם מצליחים להשפיע על קבוצות

קטנות בעדה ויש שרוצים להפסיק את היחסים הטובים. לגבי הקמת מדינה דרוזית, אני

התנגדתי לזה בעבר כאשר יגאל אלון הציע זאת אחרי מלחמת ששת הימים, ואני מתנגד לזה

גם היום. ראשית, אנחנו עדה קטנה שרוצה להמשיך לחיות בשלום במדינות שלנו ולהיות

נאמנים להן; שנית, זה יסכן את הקיום שלנו – הערבים לעולם לא ישלימו עם מדינה דרוזית

עצמאית (9002.21.8).

רבים מבני העדה ציינו כי העמדות הפומביות המוצגות בנושא מושפעות מרצונם לשמר

את המצב הנוכחי שבו מתייחסים אליהם כאל אזרחים שאין להם שאיפות להקים מדינה.

משמעות הדברים היא, שגם בקרב אלה מבני העדה שתומכים ברעיון, יהיו כאלה שלא

יציגו את העמדות האמיתיות שלהם כדי שלא לפגוע ביתרונות שהם זוכים להם בזכות

גישה זו. הנתונים בטבלה 12 המציגים את העמדות של בני העדה בנוגע לרעיון המדינה

הדרוזית, מלמדים על הפער הגדול הקיים בין ההצהרות הפומביות שלהם בנושא לבין

העמדות המוצגות במסגרות אחרות. עם זאת המנהיגות הדרוזית ובראשה השיח' מוופק