הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

213

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

שוכן בחלקה הצפון-מזרחי של ישראל, ומבחינה טופוגרפית מדובר בשטח מגוון מאוד.

החלק הצפוני מתנשא לגובה של כ-002,1 מ' ובמרכזו הר החרמון. החלק המרכזי מאופיין

בטרשים, בקניונים צרים ועמוקים ובשיפוע מתון שמתחיל בגובה של כ-007 מ' ומסתיים

למרגלות הכינרת. בשונה מכך, החלק הדרומי הוא שטח מישורי שמתאים לעיבוד חקלאי.

באשר לזווית היהודית, יש עדויות שכבר במאה העשירית לפנה"ס (תקופת בית ראשון)

חיו יהודים באזור. כמו כן, בתקופה העות'מנית רכשו יהודים אדמות באזור וניסו לחיות בו,

אך התנכלויות מצד התושבים המקומיים והתנגדות של השלטון העות'מני לא אפשרו להם

זאת. בסוף המאה ה-91 התיישבו באזור דרוזים וצ'רקסים. לאחר תקופה ארוכה יחסית של

שלטון עות'מני באזור, בעקבות מלחמת העולם הראשונה והתפוררות השלטון העות'מני,

עברה השליטה בו לידי צרפת לכשלושה עשורים, ואז עברה השליטה לידי סוריה שזכתה

בעצמאות בשנת 5491. עברו שוב כשלושה עשורים, וב-5 ביוני 7691 תקפה סוריה את

ישראל מרמת הגולן (מלחמת ששת הימים). חמישה ימים אחר כך כבשה ישראל את השטח

ומאז הוא בשליטתה. כיום, משך הזמן שישראל שולטת ברמת הגולן ארוך יותר מזה שבו

היה השטח בריבונות סוריה (מעוז 9991).

עד מלחמת ששת הימים נהגו הסורים להפגיז את היישובים הישראליים שלאורך הגבול,

ובתקריות גבול למיניהן היו לישראל נפגעים רבים. המאפיינים הטופוגרפיים של רמת

הגולן העניקו לסורים יתרונות צבאיים, ויש להניח שבמידה מסוימת הם החדירו בהם את

המוטיבציה לתקוף את ישראל. באשר לקו הגבול בין המדינות יש להבהיר, כי הגבול הבין-

לאומי שנקבע בשנת 3291 בין צרפת לבריטניה השאיר בשטח הבריטי את כל אגם הכינרת

והירדן ואף רצועה צרה ממזרח לכינרת וממזרח לירדן. במלחמת העצמאות של ישראל

התקדמו כוחות של סוריה מעבר לקווים אלה, ובהסכם שביתת הנשק נקבע שהשטחים

שמהם ייסוגו הסורים יהיו מפורזים. ואולם, בתחילת שנות החמישים הצליחו הסורים

להשתלט על שטחים ממערב לקו הגבול הבין-לאומי שהיו בשליטת ישראל. השתלטות זו

יצרה קו גבול חדש, שקיבל את הכינוי "קווי ה-4 ביוני 7691", שאינו משקף את קו הגבול

בין שתי המדינות. למחלוקת זו, על כמה מאות מטרים, יש משמעויות כבדות משקל, שכן

גם אם ישראל תסכים להחזיר את רמת הגולן תמורת הסכם שלום, הרי הסכמה לתביעה

הסורית תעניק להם גם חצי מאגם הכינרת, בהתאם לכלל הבין-לאומי שלפיו מקור מים

שגובל בין שתי מדינות יחולק ביניהן. בהקשר של קו הגבול בין ישראל לסוריה יש לציין,

כי במלחמת יום הכיפורים כבשו כוחות צה"ל שטחים של סוריה והגיעו עד למרחק של

כ-04 ק"מ מעיר הבירה דמשק, אך במסגרת הסכם הפרדת הכוחות שנחתם בשנת 4791

בין ישראל לסוריה פינתה ישראל שטחים אלה ועוד כ-06 ק"מ שהיו בשליטתה מאז 7691,

ובהם העיר קוניטרה.