131
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
בצבא נובעת גם מכך שמלכתחילה היא אינה תוצאה של מניעים ערכיים בלבד. הכרת גישה
עקרונית זו, המייחסת לשירות בצה"ל מניעים ערכיים וגם תועלתניים, תורמת להבנת מרקם
היחסים העדין בין צה"ל והחברה הישראלית. השימוש שנעשה לעתים במונח "מניעים
נסתרים" כדי להסביר את התופעה מרחיב את יריעת הדיון בשאלת הגורמים שמשפיעים
על בני הנוער להתגייס לצבא ובהמשך לבחור בקריירה צבאית, ויש לבחון מגוון רחב של
גורמים העשויים להשפיע על התנהגותם של בני הנוער בישראל, כולל הרצון להסתייע
בשירות הצבאי כאמצעי לניידות חברתית ולהשתלבות בעבודה או במערכת הפוליטית.
מטבע הדברים, הבנת גורמים אלה עשוייה לסייע להבנת המניעים של בני המיעוטים
.)
Gal
הלאומיים בתחום זה (8891
השוואה שנערכה בין המאפיינים של "צבא מוסדי", שהשירות בו נתפס כשליחות, לבין "צבא
תעסוקתי", שנתפס כמקום עבודה, מלמדת על תהליך של מעבר של צה"ל מ"צבא מוסדי"
ל"צבא תעסוקתי" (כהן וסולימן 5991; וגמן 9991). ייתכן שככל שיתקדם תהליך השלום בין
ישראל למדינות ערב ולפלסטינים, כך תואץ מגמה זו. בהתייחס למיעוטים הלאומיים, אפשר
לומר שהמאפיינים של החברה בישראל ובעיקר המאפיין הביטחוני מעצימים את ההשלכות
של ההבחנה שיוצר השירות בצבא על בני המיעוט הלאומי. גורם זה מצטרף לגורמים אחרים
שבדרך כלל משפיעים לרעה על מעמדם החברתי, הכלכלי והפוליטי. בהתייחס למיעוט
הערבי בישראל, מדיניות השירות בצה"ל יצרה לגביהם נדבכים נפרדים נוספים של אזרחות.
לעומת מעמד הבכורה שמעניק השירות בצבא לאוכלוסייה היהודית, הוא מחזק במתכוון
את מעמדם המשני של הערבים שאינם משרתים בצבא על פי החלטת המדינה. על רקע זה
מובנת החשיבות הרבה שנודעת להשתלבותם של בני העדה הדרוזית בצה"ל.
הצלחת מאבקם של הדרוזים להשתלב בצה"ל
בני העדה הדרוזית משרתים בצה"ל מאז קום המדינה, תחילה כמתנדבים, והחל משנת
7591 מתוקף חוק שירות חובה. תהליך השתלבותם מלמד על הדילמות של ישראל בקביעת
מדיניותה בנושא, בעיקר בכל הנוגע לשאלת נאמנותם למדינה. תהליך זה, שלווה במתחים
רבים שלעתים איימו על מרקם היחסים בין המדינה לבני העדה, מלמד גם על החששות
שהיו מנת חלקה של ההנהגה הדרוזית. מבין הגורמים המרכזיים שעמדו בבסיס חששות
אלה באותה עת בולטים החששות מפני השפעות של תרבויות זרות על בני הנוער בעת
שירותם בצבא, האפשרות שחיילים דרוזים ייאלצו להילחם נגד אחיהם שמשרתים בצבאות
של סוריה ולבנון וחששות מפני תגובתם של הערבים בארץ ובעולם. למרות זאת, ההנהגה
הדרוזית קראה לבני העדה להתגייס לצה"ל ולקחת חלק פעיל בהקמת המדינה ובשמירה על
ביטחון אזרחיה. קברניטי המדינה מצדם החליטו למסד בדחיפות את גיוסם לצבא, לנוכח