הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

130

צה"ל כור היתוך חברתי לדרוזים – האומנם?

צה"ל מאבד את מעמדו... הביקורת הנוקבת שבאה מרצון לתקן, מאהבה, פתחה במידה רבה

את מקומה לניכור. הקשר הבלתי אמצעי בין צה"ל לחברה האזרחית, שהיה נשמת אפו של

הצבא, חלק מהייחוד שלו ומרכיב בעוצמתו, הפך לא תמיד ענייני, קצת חונק... כמה התרחקנו

מהימים בהם מדי צה"ל היו מקור לגאווה, מקור לכבוד" (רבין 6991).

ראוי להבהיר, כי תהליכים דומים לאלה מתרחשים במדינות אחרות. יש הטוענים כי אחד

הגורמים לכך הוא ההתמקצעות של הצבא, הנובעת מהצורך להתמודד עם מאפייני המלחמה

המודרנית. צורך זה גורם למדיניות גיוס סלקטיבי, שפירושו אי גיוסם של בני נוער מקבוצות

אוכלוסייה חלשות ולעתים מבני המיעוטים הלאומיים. כתוצאה מכך מתחדדת ההבחנה בין

קבוצות האוכלוסייה השונות ובפרט בין קבוצת הרוב השלטת לקבוצות המיעוט הלאומי

(מוסקוס 1002). עם זאת, יש להדגיש שהשיעור הגבוה של בני הנוער בישראל שמתגייסים

לצה"ל ומוכנים לשרת ביחידות קרביות מצביע על החשיבות שמייחסת החברה הישראלית

לשירות הצבאי. תוצאות סקרים שנערכו לאורך שנים מלמדות כי כ-%09 מקרב מסיימי

בתי הספר התיכוניים הביעו רצון לשרת בצה"ל, כ-%06 השיבו בחיוב לשאלה לגבי הרצון

לשרת ביחידה קרבית, וכ-%09 הביעו נכונות לשרת בצה"ל למשך תקופות זמן שונות, גם

אם השירות בו יהיה על בסיס התנדבות (גל 8991).

נתוני מחקר שערך מרכז מדעי ההתנהגות בצה"ל ב-8002 מצביעים על מוטיבציה גבוהה

בקרב בני הנוער להתגייס ולשרת ביחידות קרביות. נמצא כי %08 מסרו שהם גאים להצטרף

לשירות בצבא; %36 מהם הצהירו על כוונתם לשרת בתפקיד פיקודי; %76 מהמועמדים

לשירות ביטחון, הכשירים לשרת ביחידות שדה דיווחו שהם מעוניינים לשרת כלוחמים;

יותר מ-%05 הביעו רצון לשרת במסלול קצונה ו-%07 מסרו שהם סולדים מההשתמטות

מהשירות בצבא ושוללים אותה (על פי הודעת דובר צה"ל, 8002.11.42).

עם זאת, דוח בנושא המוטיבציה של בני הנוער לשירות בצה"ל מציין כי מן הנתונים

שמפרסם צה"ל לא נראה כי חל שינוי משמעותי ברמת המוטיבציה הכללית של בני הנוער

בשנים האחרונות להתגייס לצבא ולהתנדב לשירות ביחידות קרביות. אולם מחקרים

חיצוניים לצה"ל מלמדים על מגמת ירידה לאורך השנים – מרמה של כ-%09 במידת

הנכונות להתגייס באמצע שנות השמונים לרמה של כ-%07 בשנת 0002 (שפיגל 1002).

מידת הנכונות של בני הנוער לשרת בצה"ל ולהתנדב ליחידות קרביות, הכרוכה בסיכון

חייהם, מצביעה על יציבות לאורך שנים ואפילו על מגמת עלייה מסוימת בהשוואה לשנות

החמישים והשישים. ההנחה היא, שהדבר נובע בעיקר מהעובדה שהשירות בצבא הוא

עדיין דפוס נורמטיבי המבטא התייחסות בהקשר להשתייכות לחברה הישראלית. עם זאת,

בחינת המניעים של בני הנוער להתגייס לצה"ל מלמדת, שלצד מניעים ערכיים יש גם

מניעים אישיים ותועלתניים, כגון מימוש עצמי. לפיכך, היציבות ברמת המוטיבציה לשרת