48
סיכום
נדמה כי הגענו למצב שלא ניתן להמשיך ולחיות עמו בהשלמה. יש למצוא, לטעמי, את הדרך על
מנת לאפשר למשטרה – בכל טכניקה משפטית או תחבולנית אפשרית – שימוש במקורות חיים,
שיהיו מעורבים בביצוען של עבירות פליליות, בכפוף לאישורים מתאימים של פרקליטי המחוזות.
זאת, מבלי שיהיה הכרח לחשפם במסגרת ההליך הפלילי.
נראה כי האיסור על הפעלת מקורות יומינטיים אינו ריאלי ואינו יעיל במאפיינים הייחודיים של
מדינת ישראל. גם אפשרויות ההעדה של מקורות בתחפושת ובכל סייג אחר הינן יעילות למקרים
ספציפיים וספורים בלבד.
כדי להתגבר על אפשרויות בניית ה"פאזל" המודיעיני בשל ריבוי מידע מודיעיני מלא או חלקי
הנמסר לנאשם או מספר נאשמים בתיקים שונים )זאבי-פרקש 7002(, נדרש חיסיון סטטוטורי
בחוק, שיימנע מסירת מידע שיש בו כדי לפגוע בחיסיון המידע ויימנע את הסרבול הקיים היום
בהוצאת אלפי תעודות חיסיון מדי שנה בחתימת השר לביטחון הפנים או מי מטעמו.
יחד עם זאת, ברור לי כי הנסיבות האמתיות של מעורבות המקור חייבות להיות מוצגות לבית
ולא רק ביוזמת הנאשם, כפי שמציעה הצעת החוק האחרונה.
התביעה
ביוזמת
גם
המשפט
הדרך לשינוי המצב הנוכחי מורכבת ורצופת מהמורות: בראש ובראשונה – הנכונות של המחוקק
לעשות שינוי; הזיכרון הבעייתי של כל המעורבים מהמצב בעבר, שבו היתה העוצמה בתחום זה
בידי המשטרה; הצורך לשנות את פסיקות בית המשפט העליון לאור השינויים בחקיקה, ההבנה
חומרי חקירה, תפגע בפרנסתם ותגביל
=
של עורכי הדין הפליליים ששינוי המשוואה חומרי מודיעין
את יכולתם להתמודד עם חומרי מודיעין ולחתור לזיכוי נאשם על רקע נושאים אלה, ולא על רקע
התמודדות אמתית עם חומר הראיות נגדו.
נראה לי כי הגישות המקובלות במדינות מערביות אחרות, כפי שהובאו בפרק השלישי לעבודה
זו, נאות וישימות גם למדינת ישראל )אשד 5002(, והליך החקיקה המוצע, בתיקונים המתחייבים,
חומרי
=
מהווה פתרון אפשרי למשבר זה. לטעמי, רק חוק, שישנה את המשוואה חומרי מודיעין
חקירה, עשוי לקדם פתרון ריאלי.
הצעת החוק צפויה להביא בטווח המידי לעלייה בכמות הדיונים המשפטיים בבקשות לגלות חומרי
מודיעין. כפועל יוצא צפויה גם השפעה תקציבית על גורמי התביעה, סנגוריה ובתי המשפט. אך יחד
עם זאת, בטווח הארוך יותר, לאחר שתוטמע השיטה, יפחת מספר הדיונים בעניין.