47
או באמצעות איש ביניים – שמעביר את השאלות בכתב לעד, רושם את תשובותיו ומעביר את
התשובות במלואן לבית המשפט )אשד וישי 0102(. פתרון זה אכן יעיל בחלק מהמקרים, בהם
נדרשת עדות המקור כחיונית להגנת הנאשם. אולם במקרים רבים, עצם העדת המקור על נסיבות
קבלת המידע ופרטי המידע שייחשפו עלולים להסגיר את זהותו, ומכאן לסכן את חייו. פרסום
העובדה שמקורות נדרשים להעיד, הגם שמדובר בתנאים מיוחדים שיבטיחו את חסיונם, ייפגע ללא
ספק בנכונותם של מקורות לשתף פעולה עם המשטרה.
העוסק בחיסיון מקורות של עיתונאים, קבע השופט
40
הוא בחקיקה. בפס"ד ציטרין
הפתרון השלישי
שמגר כי קיים חיסיון לעיתונאי על מקורותיו בשם חופש הביטוי, המהווה זכות-על בשיטת המשפט
הישראלית. החיסיון הינו יחסי וניתן להסרה על פי מבחני הרלוונטיות, החיוניות והמהותיות לעצם
הרחיב בית המשפט
41
העניין הנדון והיעדר חלופות אחרות להשגת המידע המבוקש. במקור ראשון,
העליון וקבע שהחיסיון העיתונאי יחול לא רק על שאלות ישירות שעניינן זהות המקור, אלא גם
על מידע שיש בו כדי לחשוף את המקור. בית המשפט קבע כי יש להחיל מבחן אובייקטיבי, הקובע
שמידע הנמסר לעיתונאי הוא כזה שעל פי טיבו נמסר מתוך אמון שיישמר בסוד, גם אם לא ניתנה
הבטחה מפורשת לכך )חטיבת החקירות 2102: 42-52(.
אם נבחן את יחסו של בית המשפט למקור העיתונאי ואת הגנתו הבלתי מתפשרת על חופש הביטוי,
ונוסיף לכך את העובדה שמקור משטרתי תורם לזכות-העל של ביטחון הנפש והרכוש, הרי שבצירוף
של המידע שואף לאפס – על פי רוב שמועה מפי השמועה, נמסר בתמורה
הראייתי
העובדה שערכו
מוחלט
לטובת הנאה ומניעיו על פי רוב אינם טהורים – ניתן היה לצפות לחוק שיעניק חיסיון
למקור המשטרתי בשל חיוניותו, מחד גיסא, ובשל ערכו הראייתי הנמוך, מאידך גיסא. במקביל תוטל
על רשויות החוק החובה לבדוק ולחתור לחקר האמת לגבי כל מידע מודיעיני שיש בו רלוונטיות
וחיוניות להגנת נאשם.
אפשרות זו אינה ריאלית כמובן, לאור כל ההלכות שנקבעו בסוגיית החיסיון כפי שנסקרו בעבודה זו.
יש צורך לאזן בין זכותו של הנאשם למשפט צדק וזכותו לקבל את כל חומר החקירה העשוי לסייע
להגנתו, לבין הפגיעה הפוטנציאלית במערך האיסוף המודיעיני המשטרתי. איזון זה ניתן להשיג
באמצעות קביעת חיסיון שבדין על חומר מודיעיני וקביעת אמות מידה לגילויו, וכן באמצעות
חיסיון סטטוטורי שיוטל על נושאים שבהם מוצאת כיום תעודת חיסיון כעניין שבשגרה. הצעת
חוק חיסיון חומר מודיעיני )תיקוני חקיקה( התשע"ב-1102 )ראה נספח ז'( נותנת מענה מאוזן
וריאלי למתח שבין שני הערכים המנוגדים.
04 ב"ש 68/892, בן ציון ציטרין נ' ביה"ד למשמעת של לשכת עוה"ד, פ"ד, מ"א )2( 233.
, תקדין.
מדינת ישראל נ' מקור ראשון המאוחד בע"מ ואח'
14 רע"פ 21/167,