42 / 94
41
•
להגנת הנאשם אל
אמתית
" בפקודת הראיות, היינו חיוניות
חיוניות
הגדרה מחודדת של מבחן ה"
מול מלוא ראיות התביעה, תוך שימת לב לסיכון האפשרי למקור המידע.
•
יצירת חיסיון סטטוטורי על הנושאים המובאים בשגרה בפני השר לביטחון הפנים להוצאת
תעודות חסיון: זהות מקורות, מדובבים, אמצעים טכנולוגיים וכדומה.
בהמשך להצעתו של ראש אח"ם, גיבש משרד המשפטים הצעת חוק לתיקון סעיף 64 לפקודת
34
הראיות "חסיון חומר מודיעיני" וסעיף 47 לחסד"פ בנוגע לעיון בחומר חקירה )ראו נספח ו'(.
"ועדת נאור" הינה ועדה מייעצת לשר המשפטים לעניין סדר הדין הפלילי, בראשות כבוד השופטת
מרים נאור מבית המשפט העליון. בישיבתה מיום 2102/1/12 בנושא תזכיר חוק חיסיון חומר
אין מקום לקדם את הצעת
מודיעיני, המליצה כבוד השופטת נאור על דעת רוב חברי הוועדה כי
בנימוקיה קבעה הוועדה כי מהפכה זו מהווה פגיעה באפשרות של הנאשמים להתגונן וכי
35
.
החוק
פגיעה זו אינה מוצדקת מבחינה ערכית. ברירת המחדל הקיימת כיום, המחייבת את התביעה למסור
כל חומר רלוונטי או להוציא תעודת חיסיון, תשתנה. על הנאשם יהיה להראות כי החומר המודיעיני
העשויה להועיל להגנתו. רוב חברי הוועדה סברו כי מלבד
בראיה
חיוני להגנתו, או למצער, שמדובר
הפגיעה הערכית נראה כי אם ההצעה תתקבל, "ייאלץ" הדבר סנגורים להגיש מספר רב של בקשות
להסרת חיסיון, כדי להבטיח שזכויות הנאשמים יישמרו. מצב זה יגדיל את העומס על בתי המשפט.
לנושא הצורך בהוצאת תעודות חיסיון רבות על ידי השר לביטחון פנים קובעת הוועדה, שהפתרון
יכול להימצא בהאצלת סמכויות להוצאתן.
ועדת ארבל
בעקבות המלצת ועדת נאור, התקיים דיון בפני היועץ המשפטי לממשלה, מר יהודה ויינשטיין.
הוא החליט במאי 2102 להמשיך ולקדם את הצעת החוק תוך התחשבות ועריכת שינויים בהתאם
להמלצות ועדת נאור.
הוועדה בראשות שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, שדנה בשנית בסוגיה בשנת 3102,
החליטה להיענות לבקשה. היא קבעה ברוב דעות, שאין להידרש במסגרת הוועדה לדיון מקיף
בהצעת החוק, והמליצה להעביר את הנושא לדיון במסגרת הליכי החקיקה של הכנסת.
43 הצעת חוק חסיון חומר מודיעיני )תיקוני חקיקה(, התשע"ב-1102, מס': 67-0102-01-308 סימוכין: -99-308
09066-1102 )ראו נספח ו'(.
53 נאור מרים )2102(, תזכיר חוק חיסיון חומר מודיעיני )תיקוני חקיקה( התשע"ב-1102 המלצת הוועדה לסדר
הדין הפלילי, ירושלים: בית המשפט העליון, 2102.2.51.