9 / 36
8
במצב כזה נוצר קונפליקט בין הצרכים לפיתוח אורבני לבין מיקום מתקני ומערכות התשתית
המשרתים את המרחב האורבני. קונפליקט זה אף מתעצם עם העלאת המודעות וקידום התקינה בכל
הקשור להיבטים סביבתיים ולסיכונים לאדם ולסביבה, העלולים להיגרם על ידי מתקני תשתית אלה
)בלומנפלד 3002(. מתקנים שהוקמו לפני עשרות שנים נמצאים כבר כיום בסמיכות רבה ליישובים
שהוקמו והתרחבו. מגמת גידול האוכלוסייה נמשכת ומצריכה תוספת תשתיות לטובת תעופה, ייצור
אנרגיה ומים, טיפול בחומרים מסוכנים ואחרים.
עבור חברה מערבית, הזוללת שטחים עד בלי די, זוהי נורת אזהרה! ללא מקום לתשתית לאומית
ומרחבים פתוחים, הנחוצים לשם שמירה על איכות החיים של מדינה מערבית, ישראל שועטת
בדהרה אל מדינות העולם השלישי.
בניית איים מלאכותיים בעולם
המרחב הגלובלי
ניצול הים להגדלת הרזרבה הקרקעית, הן על ידי ייבוש חלקי חוף, הן על ידי בניית שלוחות ים
)מעיין חצי אי( והן על ידי הקמת איים מלאכותיים, היא אפשרית מבחינה טכנולוגית. בעולם הצטבר
ניסיון רב בניצול הים לצרכים אלו.
מספר מדינות בעולם, בהן קיימת בעיה של זמינות קרקע וצפיפות אוכלוסין, הקדישו מאמץ
ואמצעים רבים לכיבוש יבשה בים. המובילות שבהן הן יפן, הולנד, בלגיה, סינגפור, סין, דובאי והונג
קונג. מדינות אלה יצרו שלוחות יבשה בהמשך לקו היבשת הטבעי על ידי מילוי או בניית סוללות
ושוברי גלים )וייס 4102(
יפן
צמיחת המשק היפני, המחסור בנמלים ושיקולים של איכות הסביבה הביאו את היפנים לפעול
לניצול הים לצרכים כלכליים תעשייתיים, לצרכי הרחבת תשתיות ולצרכי מגורים.
למרות התנאים האקלימים והגאולוגים הקשים בהם נמצאת יפן: שכיחות של סערות טייפון, פעילות
טקטונית תדירה וקרקעית בלתי יציבה עם שיפועים חזקים, נבנו ביפן מעל 001 איים מלאכותיים
המופרדים מהיבשה, בשטח של מאות דונמים, רובם באזורים יחסית סגורים כמו הים הפנימי של
סטו ומפרץ טוקיו. בכולם נדרשו עבודות הכנה מורכבות לייצוב הקרקע ותכנון עם מקדמי ביטחון
גבוהים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות לעמידות בפני רעידות אדמה.