41 / 58
40
הערבי הם עד היום הציר שסביבו נעה מערכת היחסים בין שתי המדינות. בכל הנושאים הללו מצבה
של סוריה מצטייר כבעייתי ונחות יותר מזה של עיראק.
בנושא המים תלויות עיראק וסוריה גם יחד ברצונה הטוב של טורקיה. אך גם בין סוריה לעיראק
מתנהלת מלחמה ארוכת שנים – בשאלת מי הפרת. בנושא זה נמצאת סוריה במצב הפגיע ביותר: בין
הפטיש הטורקי לסדן העיראקי. אין ביכולתה לשלוט בכל המים העוברים דרכה, והיא זו שתואשם
באיכות המים הירודה ובספיקה ההולכת וקטנת המגיעה לעיראק.
מאז תקופת המנדט והפסקת השימוש בצינור הנפט שעבר בישראל, היו הצינורות העוברים דרך
סוריה העורק העיקרי ליצוא הנפט של עיראק לכיוון הים התיכון. סוריה ידעה לנצל זאת, ואם
חסמה את זרימת הנפט מטעמים גאופוליטיים, תמיד קיבלה בעבור זה פיצויים נכבדים. המסחר
בנפט העיראקי ודמי המעבר שימשו במשך שנים רבות סעיף הכנסות נכבד לכלכלתה של סוריה.
למרות העיצומים שהוטלו על עיראק, חשיבותו של הנפט העיראקי היא עליונה גם כיום, מה גם
שמצבה הכלכלי של סוריה אינו מבשר טובות. החל משנת 6002 מתקיימים בין שתי המדינות
יחסים דיפלומטיים מלאים. מלבד הסכמים רבים בנושא שיתוף פעולה הדדי בתחום צבאי, מודיעיני
ומאבק בפלילים, שנחתמו בעקבות זאת, תלתה סוריה תקוות רבות בחידוש הזרימה של הנפט
העיראקי בצינור כירכוך-בניאס. ההסכם אמור היה להביא לסוריה כ-5.1 מיליארד דולר מדי שנה.
תקוות נוספות, הקשורות ברצונה הטוב של בגדאד, תלתה סוריה בשדה הגז שלה בדיר א-זור. את
הגז המופק בו רצתה סוריה לייצא לאירופה יחד עם הגז העיראקי בצינור העובר דרכה. עתידם של
שני הפרויקטים תלוי ברצונה של עיראק, אך לפחות עד סוף שנת 2102 לא הייתה כל פריצת דרך.
בסוריה מצאו מקלט יותר ממיליון פליטים מעיראק (ב-8002 מספרם הרשמי עמד על 3.1 מיליון,
אך המספר הבלתי רשמי גדול בהרבה). רובם ברחו ממולדתם בעקבות מרחץ דמים שהתחיל במדינה
לאחר הפלתו של סאדאם חוסיין. הם מרוכזים סביב הערים הגדולות, בעיקר בחלב ובדמשק.
הרכבם האתני מזכיר את זה של אוכלוסיית סוריה: %57 ערבים סונים, השיעים מהווים כ-%51
ועוד כ-%01 הם נוצרים. המשטר העלווי לא ראה את האוכלוסייה הזרה בעין יפה. בין שורותיהם
של הפליטים הסתתרו אויבי משטר העיראקי והסורי גם יחד. למרות הקירבה האתנית הוביל מספר
כה רב של מהגרים לחוסר שביעות רצון של האוכלוסייה הסורית המקומית. בסוריה האשימו את
הפליטים בגרימת גל התייקרויות (מחירי הדיור והמזון) ובאלימות גואה. בקרב הסורים קיים חשש
שעיראק לא תעשה דבר כדי להחזיר את אזרחיה הביתה, כך שהפליטים יישארו בשטח סוריה ויעיקו
עוד יותר על מצב הפוליטי והכלכלי. ואכן, עיראק חוששת מפליטים אלה, שכן קבוצות קיצוניות
שמצאו מקלט בסוריה יכולות לאיים על הסדר העיראקי, השברירי ממילא. בכל מקרה, קהילה
עיראקית גדולה בסוריה היא כלי השפעה פוליטי וכלכלי על המשטר הסורי.