37 / 58
36
יבשתי חשוב המקשר בין אסיה, אירופה ואפריקה; הצנרת שעוברת דרכה; נמליה; והיותה "התחנה
האחרונה" לעצירת ישראל – הכוח היחיד שימנע את ההתפשטות הציונית למדינות ערביות נוספות.
ז.1. יחסי סוריה-ירדן
סוריה, ודמשק כבירתה נתפסו כמרכז הגאוגרפי וההיסטורי של העולם הערבי. גודלה של סוריה
ועוצמתה הכלכלית והצבאית עולות על זו של ירדן הקטנה והחלשה יותר. התפיסה הזאת הכתיבה
במידה רבה את מעמד הבכורה של סוריה על פני ירדן. הבדל נוסף בין השתיים הוא סוג המשטר:
ממלכה יציבה בירדן עומדת מול רפובליקה סורית שסבלה מאי-יציבות, ממהפכי שלטון רבים
ומנטיות אימפריאליות לא מוסתרות. לשתי המדינות היו אינטרסים גאופוליטיים מקוטבים ובעלי
ברית שונים. אם סוריה העדיפה קשרים הדוקים עם ברית המועצות, הממלכה ההאשמית בחרה
להיות ביחסים קרובים יותר עם המחנה המערבי.
). בשנת 0791 פלשה
Ryan
רז לפרוץ משבר בין סוריה לירדן היה גורם שלישי (6002
ָ
בדרך כלל, הז
סוריה לירדן בנימוק של תמיכה בפלסטינים במסגרת העימותים הפנימיים בירדן. הכוח הסורי
נחל מפלה וגורש. אחת הסיבות לכך הייתה היעדר סיוע אווירי על פי החלטת שר ההגנה דאז,
ולימים מנהיג סוריה, חפז אל אסד. האיש נמנע מלהכניס לפעולה את חיל האוויר שלו בשל חשש
מהתערבות ישראלית ואמריקנית. מאז ועד תחילת שנות האלפיים נמשך חוסר האמון ההדדי בין
סוריה לירדן. המשטרים קידמו מדיניות מנוגדת כמעט בכל נושא משמעותי: המלחמה הקרה,
מלחמת איראן-עיראק, היחס לישראל ועוד.
עליית הדור החדש של מנהיגי המדינות (בשאר אסד והמלך עבדאללה השני) לא שינו בהרבה את
תפיסות העולם המנוגדות, אם כי אווירת החשדנות כוסתה בכינון יחסים כלכליים ודיפלומטיים
ידידותיים יותר. הזוכה מהמהלך הזה הייתה ירדן, ולא סוריה, שלא הגיעה להישגים משמעותיים.
בשנת 1002 נחתמו הסכמי סחר חופשי בין המדינות וחוזקו הקשרים הכלכליים, אך אלה לא יצרו
תלות הדדית ולא קירבו בפועל בין המדינות. על כך השפיעו כמה שינויים מקומיים וגלובליים.
בעבר, נמלי סוריה שימשו בעבור ירדן נתיב כמעט בלעדי למעבר סחורות דרך הים התיכון. אך ירדן
צמצמה מאוד את הסחר שלה עם אירופה, שעבר באופן טבעי דרך סוריה. בעקבות הסכם השלום
עם ישראל נפתחו לפני הממלכה נתיבי טיסה קצרים וזולים יותר לכיוון המערב וכן התאפשר שימוש
בנמלי ישראל.
נושא המים היה ועודנו נקודה רגישה ביחסים בין שתי המדינות, משום שרוב מימיה של ירדן מגיעים
מכיוון סוריה (הירמוך). מציאות זו העיקה שנים רבות על ביטחונה הלאומי של ירדן, והמחלוקת על
מכסות מי הירמוך המגיעים לירדן היו בגדר פוטנציאל איום קבוע. הסכם השלום עם ישראל שיפר