39 / 58
38
השישים של המאה הקודמת, רוב מדינות המפרץ היו שקועות בענייני הפנים שלהן, החל מסוגיות
שמקורן בדת האיסלאם וכלה בסוגיות גשמיות יותר: שינויים במחירי הנפט והשפעתם על הכנסות
מיצוא, בעיות אבטלה בקרב הצעירים, גידול משמעותי במספר העובדים הזרים וכיוצא באלו. המכנה
המשותף לכלל מדינות המפרץ היה ונשאר החשש מפני איראן השיעית, מיכולותיה הצבאיות,
מהשתלטותה על מצרי הורמוז – הנתיב המרכזי לשינוע הנפט.
מאז בחרה סוריה באיראן כבעלת בריתה האסטרטגית היא נמצאה מול חזית כלכלית וגאופוליטית
). העובדה
Berti and Guzansky
אחידה של מדינות המפרץ הסוניות, וערב הסעודית בראשן (2102
שבדמשק שולט מיעוט המזוהה עם השיעה, ואף רואה בעצמו בסיס תרבותי, דתי והיסטורי של
האומה הערבית, העצימה עוד יותר את היריבות. בנוסף לעקבות איראניות, מצאו מדינות חצי האי
ערב הוכחות לעוינותה של סוריה כלפי העולם הסוני במעורבות הסורית בלבנון, בעיקר בעמידת
סוריה מאחורי רציחתו של בעל הברית הסעודי וראש ממשלת לבנון, חרירי.
סוריה מצדה ראתה במעורבות הסעודית בלבנון פגיעה באינטרסים חיוניים בזירה הביתית שלה, ואף
זיהתה את הניסיון להפיל את המשטר העלווי ולהחליפו בזה הסוני. אירוע התקיפה בשנת 7002,
שבו הופצץ אתר הגרעין הסורי, הביא להאשמות של סוריה נגד סעודיה ומדינות המפרץ, שכביכול
לא הגנו עליה מפני התקיפה הישראלית.
העמדה של מדינות המפרץ כלפי סוריה קיבלה אופי עוין וגלוי במיוחד לאחר אירועי "האביב
הערבי". העוינות באה לידי ביטוי בהתקפות דיפלומטיות ותקשורתיות וכנראה גם בסיוע צבאי. את
החלק העיקרי במאבק קיבלה על עצמה נסיכות קטאר. מדינה קטנה זו, בעלת מדד ההכנסה הגולמית
לנפש הגבוה בעולם, מוגנת מאויביה על ידי בסיסים אמריקניים. אי לכך, הנסיכות היא בעלת עמדה
גאופוליטית אקטיבית (גוז'נסקי 2102). דבר זה הושג בין היתר בזכות העוצמה והפופולריות הרבה
של רשת התקשורת אל ג'זירה שבבעלותה. את העוצמה הדיפלומטית והתקשורתית של קטאר
הרגיש המשטר הסורי על בשרו. קטאר הובילה את דיוני הליגה הערבית בדבר האירועים האלימים
בסוריה. היא פעלה רבות כדי לסיים את חברותה של סוריה בליגה הערבית, דחפה לבידודו של
הנשיא אסד וקראה פומבית לשיגור כוחות צבאיים ערביים על מנת להגן על אזרחי סוריה מפני
1
הפעולות האלימות של המשטר הסורי.
1 אין לחשוב, כי מאחורי ההתקפה הדיפלומטית, התקשורתית ואולי בעתיד גם הצבאית על סוריה עומדות רק
רצונן של סעודיה וקטאר לסלק את הלא-סונים מהשלטון בסוריה ולהחליש את ההשפעה האיראנית בעולם
הערבי. למהלך זה ניתן למצוא גם מניעים אחרים. למשל, כך הן מסיטות את הביקורת מעצמן בדבר חוסר רצונן
לבצע שינויים במשטרן. כמו כן, העמדה הזאת מסייעת לשמור על יציבות גם אצל בעלת בריתן – ממלכת ירדן.