45 / 58
44
העומדת מאחוריהן. אך לכישלון זה קיים גם מחיר גשמי כבד – איבוד כל הנכסים שצברה איראן
באזור במשך עשרות השנים (גוז'נסקי 0102).
אירועי האביב הערבי הוכיחו, כי איראן היא בעלת בריתה היחידה של המשטר הסורי. בעלת ברית
זו הפגינה את נוכחותה במלחמה בפועל באויביה של סוריה העלוויסטית. במישור הצבאי סיפקה
טהראן לדמשק סיוע נדיב ואיכותי באמל"ח. הוא כלל בין היתר: רובי צלפים, אמצעים לפיזור הפגנות
וציוד אלקטרוני מתקדם. מבחינה דיפלומטית התגייסה איראן "לשכנע" את העולם בדבר חוסר
היעילות של סנקציות על סוריה והיעדר הנחיצות של התערבות צבאית בנעשה בשטחה.
לא רק סיוע צבאי ודיפלומטי איראני מצילים בינתיים את דמשק. במשך כעשור דואגת איראן
לחזק את כלכלתה של סוריה, מנסה להוציאה ממשבר מערכתי עמוק. איראן שולחת לסוריה מענקי
נפט נדיבים, עומדת מאחורי עשרות הסכמים בילטרליים ואף כאלה המערבים צד שלישי, בתחום
האנרגיה. נחתמו הסכמים על הקמת חברות סחר ותעשיה משותפות באמצעות השקעות הדדיות.
במסגרת הסיוע הכלכלי נרתמה איראן לעקוף את הסנקציות שהוטלו על סוריה. כך למשל, נשלחה
ספינה איראנית לרכוש נפט גולמי מסוריה בהיקף של 000,685 חביות. כל הנפט הזה יועד לשווקים
אירופיים, והסנקציות שהטילו מדינות אירופה על סוריה, לפחות חד-פעמית, לא הניבו פרי.
אבל, בסתיו 2102 הצטיירה תמונה שונה. על איראן הוטלו סנקציות כואבות מצד כל מדינות המערב
וכלכלתה נמצאת במשבר הולך ומחריף. במציאות כזאת קשה לה לסייע לידידתה הסורית. הסיוע
מגיע אפוא במצב כזה מעוד ידידה ותיקה, הלוא היא רוסיה – העושה מאמצים רבים להחזיק את
השלטון הסורי חי ונושם, גם אם באמצעים מלאכותיים.
ז.7. יחסי סוריה-רוסיה
הסובייטים השקיעו בכלכלתה של סוריה ובצבאה הון רב, סייעו בכוח אדם, בתכנון ובבניית תשתיות
ותעשיות, ביבוא רב במחירים נמוכים, בחינוך של סטודנטים סורים, בערבויות פיננסיות, בהספקת
נשק ועוד. בתמורה הם קיבלו בעלת ברית לא אמינה במיוחד, שאמנם הייתה מוכנה להילחם מול
שלוחות של ארצות הברית האימפריאליסטית באזור (בדגש על ישראל), אך עשתה זאת ללא
הצלחה.
עם היחלשותה הכלכלית של ברית המועצות מסוף שנות שמונים ואחרי קריסתה ב-1991 נפסקה
התמיכה הכלכלית הגלויה, אך הסיוע הצבאי והדיפלומטי נמשך. רוסיה המשיכה לספק לסוריה נשק,
ולא פעם השתמשה בזכות הווטו שלה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות כדי להגן על בת-
חסותה. בה בעת היא מחקה את חובותיה של סוריה – הרי ממילא לא הייתה דרך לפדותם. החל
מעליית הנשיא ולדימיר פוטין לשלטון במוסקבה שינתה רוסיה את יחסה לסוריה. היא אמנם מחקה