Background Image
Next Page  50 / 58 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 50 / 58 Previous Page
Page Background

49

החלופה השנייה – (שסוריה מתעקשת עליה) – לחזור לקווי ערב מלחמת ששת הימים ולחדש את

האזורים המפורזים. חלופה זו יש לדחות על הסף, כי אם מכירים בגבולות שנקבעו בפעולות מלחמה,

מדוע לא להכיר.

בחלופה השלישית – הכרה בגבול הכיבוש הישראלי ב-76.6.01, דהיינו הגבול העכשווי!

החלופה הרביעית – פשרה או החכרת השטח לישראל לכמה עשרות שנים (מודל הערבה בהסכם

השלום הישראלי-ירדני).

על פי הניסיון של ישראל במשא ומתן בינה למצרים ולירדן, עולה החשש שתיבחר החלופה הראשונה,

דהיינו חזרה לגבול הבין-לאומי, עם החכרת הרמה או בלעדיה. את סוגיית "עשרת המטרים" בחופי

צפון-מזרח הכנרת אפשר לפתור בדרך המקורית הבאה: ייסלל כביש ישראלי לאורך תוואי זה, חלקו

על היבשה וחלקו על עמודים בתוך המים. בכל מקרה, הכביש מעין-גב לאזור שפך הירדן ימשיך

לשרת את תושבי ישראל, ורכב ישראלי יוכל להקיף את הכנרת כמו בהווה. כביש זה יהיה הגבול

וישרת את ישראל בדיוק כמו כביש 6 צמוד לחומה העוברת סמוך לקלקיליה ולטול כרם. על מנת

למנוע אי-הבנות בעתיד בכל הנוגע לתוואי הגבול מצפון לכנרת הנמצא ממזרח לירדן, ייסלל כביש

רחב לכל אורך התוואי עד לתל-עזז (תל עזזיאת). כביש כזה ייסלל גם באזור חמת גדר (אל חמה)

והמצוק. מכיוון שמדובר באזורים יפים, דרכים אלה ייסללו בהקפדת-יתר כדי לשמור על האזור

בלתי פגיע במידת האפשר מסיבות סביבתיות-נופיות.

2. הסדרי ביטחון

המודל של סיני חייב להנחות את הנושאים ונותנים בצפון. כל רמת הגולן תפורז (אם לא תוחכר)

והצבאות יורחקו זה מזה ככל האפשר. בתווך ימצאו כוחות אמריקניים להבטחת פירוז מלא ל-52

השנים הקרובות. את רמת הגולן אפשר להפוך לפארק שלום בין-לאומי ובו אתרי סקי, ארכאולוגיה

וטבע ייחודיים.

כמובן, יש להבטיח הסדרים כדי לוודא פירוז, נטרול ופיקוח על היקף הצבא הסורי וציודו. יש למנוע

מצבא סורי להתרכז עם כוחו דווקא מול ישראל כמו שעושה צבא מצרים מאז הסכם השלום עמה,

וכמובן ייאסר על סוריה לכרות בריתות צבאיות עם מדינות אחרות.

3. סוגיית המים

ברמת הגולן ובסביבתה יש מקורות מים חשובים ביותר של ישראל – כמעט שליש מפוטנציאל

המים השפירים. מדובר בבניאס הנמצא כ-008 מ' מן הגבול בתוככי רמת הגולן, מעיין הדן שניזון

ממקורות תת-קרקעיים הבאים מהחרמון הסורי-לבנוני, והחצבני הזורם תחילה בלבנון אך בעג'ר