43
להגירה החרדית בת-זמננו כמה מאפיינים ייחודיים המעצבים את המרחב החרדי החדש בישראל
(מפה 8) (כהנר 9002):
•
: על רקע יוקר המחיה, הצפיפות
הגירה שלילית בשני הריכוזים הגדולים, בני ברק וירושלים
הגוברת והעלייה התלולה במחירי הדירות בערים אלו הורו הרבנים לאוכלוסייה החרדית בהן
להתיישב בשכונות בערים אחרות. חשוב להדגיש, כי על אף מאזן ההגירה השלילי והירידה
בחלקן היחסי של הערים הוותיקות לטובת ה"פרוור" החרדי, קהילות בני ברק וירושלים
ממשיכות לגדול במספרים מוחלטים, בעיקר עקב הריבוי הטבעי הגבוה.
•
: למעט מקרים ספורים, רוב הגירת החרדים נעשית בתוך ישראל
היעדר הגירה חיצונית
ובשטחי יו"ש. הגורמים העיקריים להימנעות מיציאה מגבולות הארץ: חשש מהתבוללות,
נוחות כלכלית-חברתית ופריחת הלאומיות הישראלית בקרב הקהילות החרדיות בכללותן.
•
: גם ביישובים המאופיינים בהגירה שלילית ממשיכים
התחזקות מול מאזן הגירה שלילי
הריכוזים החרדים לגדול ולהשתרש ביישוב. (לדוגמה, צפת, רכסים וטבריה) כתוצאה מריבוי
טבעי גבוה ומתהליכי חזרה בתשובה.
•
: לרוב מדובר במשימת שליחות
הגירה מריכוז חרדי מבוסס לריכוז חרדי קטן ביישוב מעורב
בהוראת הרבנים או במעבר לשם הקמת ישיבה גדולה או כולל ביעד שנתפס כנידח מבחינה
רוחנית וגאוגרפית ושיש לאיישו ולחזקו. עם זאת, לעיתים המניע למעבר לריכוזים הקטנים
נובע משיקולים כלכליים מחירי דיור ומזון מוזלים ריכוזים קטנים אלה עשויים להתבסס
ולהתרחב (ערד), אך גם יכולים להיחלש מרגע שהגרעין המייסד שב לעיר האם במרכז.
•
: סיבת העזיבה במקרה של ריכוז
מעבר מריכוז קטן בעיר מעורבת לריכוז חרדי גדול והומוגני
חרדי קטן יחסית בעיר מעורבת (לדוגמה, חיפה) היא הרצון לעבור לקהילה חרדית הומוגנית
וחזקה יותר מבחינת תשתיות ואוכלוסייה.
•
: קיימת תנועת הגירה בין ריכוזים המזוהים עם חוגים מסוימים
הגירה בין קהילות מאותו חוג
לבין קהילותיהם ברחבי הארץ. לדוגמה, קרית מלאכי מזוהה בעיקר כריכוז משמעותי של
קהילת חב"ד, ולכן היא בגדר יעד בעיקר לאנשי החסידות ולא לקבוצות אחרות. כפר חב"ד
עצמו, שהוא הריכוז המשמעותי ביותר של קהילת חב"ד בישראל, הוא יעד הגירה מרכזי בעבור
אנשי חסידות זו.