Background Image
Next Page  112 / 162 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 112 / 162 Previous Page
Page Background

111

זה, תיאלץ המשפחה החרדית להשתלב בעבודה ששכרה בצדה. על בסיס הנחה זו פעלה הממשלה

ב-3002 לצמצום קצבאות הילדים (3002), ואף ביטלה במסגרת קואליציית שרון ומפלגת שינוי את

חוק משפחות ברוכות ילדים ("חוק הלפרט"), שלפיו הוגדלה עד מאוד קצבת הילדים בעבור כל ילד

למן הילד החמישי (בנק ישראל 1102). בד בבד עם פעולות עקיפות אלו יזמה הממשלה תוכניות

שונות לעידוד השתלבות החרדים בשוק העבודה על ידי הכשרה והשמה מקצועית, תמיכה בלימודים

אקדמיים, מתן מענקי עידוד ותמיכה וליווי תעסוקתי. לשם ביצוע פרויקט שאפתני זה נרתמו

למלאכה משרד התמ"ת, צה"ל, משרד האוצר, משרד הרווחה וגופים ממשלתיים נוספים, וכן המועצה

להשכלה גבוהה וגופים פרטיים. בשנת 0102 הוקצו יותר מ-003 מיליון שקל בעבור פרויקטים

ממשלתיים לשילוב החרדים בשוק התעסוקה, ואולם חרף זאת, באותה השנה עדיין הוגדרו כעניים

כ-%55 מהחרדים בישראל (בנק ישראל 8002; תמיר 0102).

באפריל 1102 פרסמה הלמ"ס את ממצאי הסקר החברתי לשנת 9002 ובהם ממצאי ההשתתפות

בכוח העבודה של בני 02 ומעלה שהתגוררו בישראל. לפי ממצאים אלה, מתוך 009,503 חרדים,

גברים ונשים, רק %3.15 (551 אלף) נמצאו בכוח העבודה, וגם מבין אלה, לא כולם עבדו: %7 היו

מובטלים, %61 הועסקו בעבודה חלקית ורק %82 הועסקו בהיקף עבודה מלא. לשם השוואה, בקרב

כלל החברה היהודית שיעור התושבים באותה שנה שנמצאו מחוץ לכוח העבודה היה %6.23 בלבד,

כלומר כ-%07 מהתושבים בני 02 ומעלה עבדו בפועל – כ-%05 מתוכם בהיקף מלא (הלמ"ס 1102).

במרס 2102 פרסם בנק ישראל את ממצאיו בנוגע להשתתפות החרדים בכוח העבודה הישראלי

והעריך כי שיעור התעסוקה במגזר החרדי (גברים ונשים) עלה מ-%93 בשנת 9002 ל-%54 בשנת

1102. עוד ציין בנק ישראל, כי הממשלה וגופים ממשלתיים נוספים פועלים להעלאת שיעור

התעסוקה בקרב החרדים ל-%36 עד לשנת 0202 (אתר בנק ישראל).

כל שנות קיומה של מדינת ישראל היו חרדים מחסידויות ומזרמים שונים שותפים לפיתוח הכלכלה

והמשק בה. אמנם, משקלם בתוך האוכלוסייה החרדית היה נמוך מאוד, אך בהדרגה יותר ויותר

חרדים, ובעיקר נשים, השתלבו במגוון תחומים בשוק התעסוקה. העשור הראשון של המאה ה-12

הוא נקודת מפנה בעולם התעסוקה החרדי. אלפי חרדים שעשור קודם לכן הסתפקו בלימוד שינו

בהדרגה את תפיסת עולמם לגבי רכישת מקצוע, רכשו השכלה מקצועית או אקדמית והשתלבו

14

בתחומי ההנדסה, חינוך, מקצועות עזר רפואיים, כלכלה, משפטים והייטק.

הכנסת היסוד של התא המשפחתי החרדי מורכבת בדרך כלל, בדומה לזו של התא המשפחתי הכללי,

מתעסוקת בני הזוג (טבלה 02). בישראל נמצא ב-8002, כי כ-%06 מהנשים החרדיות היו שותפות

באופן מלא או חלקי בכוח העבודה. נתון זה גדל בהתמדה במשך השנים, וככל הנראה בעשורים

41 ראו פרק חינוך: המהפכה האקדמית השקטה.