החברה החרדית בישראל

113

ליישובים יהודיים שאינם חרדיים. נתון זה מסביר היטב את תלותו של המגזר החרדי בתחבורה

הציבורית. מנגד, בתחום הדיור דומה כי בממוצע לכ-%07 מהחרדים המתגוררים ביישובים חרדיים

יש דירה בבעלותם (מלחי 0102) (טבלה 12, מפה 32).

: מדדים כלכליים השוואתיים ביישובים חרדיים נבחרים, 8002

טבלה 12

מדדים כלכליים

אלעד

בני

ברק

מודיעין

עילית

עמנואל

כפר

חב"ד

ביתר

עילית

קרית

יערים

יסודות

קרית

ביאליק

(השוואה)

בני 51 ומעלה לפי השתתפות

בכוח העבודה (גברים)

53.9%

40.5% 26%

53.2%

59.3%

39.7%

48.1%

50.6%

63.3%

בני 51 ומעלה לפי השתתפות

בכוח העבודה (נשים)

68.3%

52.5%

66.6% 43%

52.6%

52.1%

56.6%

68.3% 55%

תושבי היישוב המועסקים

מחוצה לו (%)

64.8%

47.1%

40.4%

48.5%

58.9%

44.1%

70.3%

37.1%

77.6%

מועסקים בענף החינוך מכלל

המועסקים ביישוב (%)

29.6% 35% 50%

39.3%

47.5%

46.9%

33.9%

43.4% 9%

בעלי מכונית אחת לפחות (%)

47.3%

28.2%

19.3%

28.8%

56.7%

24.7%

51.8%

45.4% 64%

מתגוררים בדירה בבעלותם (%)

72.7%

70.7%

78.2%

53.6% 47%

81.2%

57.8% 6.2%

73.4%

מקור: הלמ"ס 8002, מפקד האוכלוסין, מבחר יישובים

התופעה שגברים חרדים אינם יוצאים לעבודה אינה המצאה ישראלית. בעיירות היהודיות במזרח

אירופה, בעיקר בקרב הליטאים, האדירו את הלמדנות וראו בכל עיסוק אחר ביטול תורה. אלה מבין

הגברים שבכל זאת עסקו במלאכה נחשבו לרוב לפחותים במעלתם הרוחנית-דתית, ובדרך כלל

היו שידוך פחות מוצלח (אסף 6002). החברה החרדית בארץ ישראל וגם במדינת ישראל מיצבה

וקיבעה את תלמיד הישיבה, האברך, כבעל מעמד חברתי, רוחני ואישי גבוה. לסטטוס זה כיוונה כל

משפחה חרדית את בניה. זו אחת מסיבות היסוד לאי השתתפות הגברים החרדים בשוק התעסוקה.

וכך, היעדר השכלה מקצועית ועיונית המותאמות לדרישות שוק התעסוקה המודרני מנע גם הוא

מחרדים שכן רצו בכך מלמצוא לעצמם עבודה.

סיבה בעלת אופי פוליטי לאי השתתפות החרדים בשוק העבודה בישראל היא ההסדר "תורתו

אומנותו". הדבר מחייב את האברך ללמוד בישיבה לפחות 54 שעות בשבוע במסגרת הסדר של

דחיית שירות צבאי, והוא אף זוכה לתקצוב נרחב ללימודיו מטעם המדינה ומטעם מוסדות תורניים

ונהנה מתמיכת עמותות דתיות וארגוני צדקה. כל אלה יחד מקבעים בקרב הגבר החרדי ובני

משפחתו את התחושה כי ההשתתפות בשוק התעסוקה איננה כדאית ומשתלמת כלכלית, בהנחה

שעם צאתו לשוק העבודה הוא ישתכר שכר מינימום, הזהה פחות או יותר לסך ההכנסות שלו

מקצבאות, תמיכות, מתן צדקה ועבודה חלקית ב"שחור" (להלן: כלכלה שחורה), כלומר ללא הצהרה