החברה החרדית בישראל

107

: סטודנטים בתוכניות ייעודיות למגזר החרדי לפי מסודות הלימוד, 0102

טבלה 81

מכינה

תואר

סה"כ

הקריה האקדמית אונו (קמפוסים אור יהודה וירושלים)

281

1,927

2,208

מכללת בני ברק החרדית – מבח"ר

601

101

792

המכללה החרדית ירושלים

520

153

753

מכון לב – ביה"ס גבוה לטכנולוגיה

438

מכון לוסטיג – ביה"ס גבוה לטכנולוגיה

382

428

האוניברסיטה הפתוחה

240

מכללות ואוניברסיטאות*

123

373

496

סה"כ

574

4,481

300

5,355

* לפי הערכות המל"ג, באוניברסיטאות ובמכללות לומדים עוד כ-007 סטודנטים חרדים במסלולים כלליים. מקור:

פרסומי המועצה להשכלה וגבוהה ובנק ישראל

עם המוסדות האקדמיים החרדים הבולטים ניתן למנות את מכללת בני ברק האקדמית מבח"ר

ואת המכללה החרדית בירושלים. מבח"ר הוקמה בשנת 0002 בכספי תרומות במטרה לאפשר

לצעירים וצעירות חרדים לרכוש השכלה אקדמית המקנה מקצוע נדרש בשוק העבודה הישראלי.

המכללה, שנהוגה בה הפרדה מגדרית מוחלטת, מקיימת מסלולים ייחודים מטעם האוניברסיטאות

המובילות בישראל: אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. מאות

סטודנטים וסטודנטיות למדו עד כה במבח"ר במסלולי סיעוד, ייעוץ חינוכי, עבודה סוציאלית,

כלכלה ולוגיסטיקה והפרעות בתקשורת. המכללה החרדית בירושלים שהיוזמה להקמתה בשנת

1002 הייתה של עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף, נחשבת לאחת מחלוצות המהפכה

האקדמית בעולם החרדי. במכללה לומדים לתואר ראשון ושני מאות סטודנטים וסטודנטיות חרדים

בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והכלכלה. מכללות נוספות הן מכון לב (ללימודי הנדסה ומדע)

ומכון טל (מדע, מינהל והנדסה). כמו כן קיימות תוכניות מיוחדות לחרדים המתקיימות במכללות

ובאוניברסיטאות ברחבי ישראל (אתר המועצה להשכלה גבוהה; כהן ומלאך 1102).

במחקר שערך מכון ירושלים לחקר ישראל בשנת 8002 בקרב 005 חרדים (נשים וגברים) מכל

הזרמים נמצא, כי יותר מ-%06 מהגברים הביעו רצון לרכוש השכלה אקדמית וכרבע מהנשאלים

(%82) אף ציינו כי יסכימו ללמוד במוסד אקדמי כללי שאינו מיועד לחרדים. %08 מהנשאלים הביעו

עניין רב בלימודי אנגלית, מתמטיקה ומחשבים. לדבריהם, אי ידיעת תחומים אלה היא חסם מרכזי

ומרתיע במסע לרכישת תואר אקדמי (מלחי, קאופמן וכהן 8002).

כיום רווחת בקרב גורמים ממשלתיים התפיסה, כי התמקצעות של חרדים בענפים מבוקשים, בד בבד

עם רכישת השכלה, עתידה להשתלם לטווח הארוך הן לחברה החרדית, שתיגמל בהדרגה מהתלות

בכספי התמיכה, הן למדינה, שתוכל להקצות משאבים פיננסיים שיתפנו לקבוצות שונות ולתחומים