9 / 41
הקדמה
10
אחת השאלות שהעסיקו אותי במשך השנים, היתה
מדוע "ברח" יורם בר-גל מבעיות אקטואליות כמו
התפתחות החקלאות, היישוב הערבי, הסכסוך
היהודי-ערבי שבהם עסק בראשית דרכו באקדמיה.
נדמה שיש לחפש תשובות בשני מישורים שונים,
"מיתוס
האחד, יורם פרסם מחקר ביקורתי על
בארץ ישראל, 2891. זהו מחקר שחשף
הביצות"
לראשונה את הפער בין מציאות ובין מיתוסים
הקשורים לנוף הארץ. היתה זאת פריצת דרך
רעיונית בביקורת המחקר המדעי שקשור לתולדות
הארץ, עוד לפני "שההיסטוריונים החדשים"
השמיעו את דבריהם הביקורתיים. הפרסום זכה
לתגובות קשות שכמותן אינן זכורות לי, מצדדים
שונים. זו היתה התקפה מעמיתיו למקצוע ומאישי
ציבור רבים שלא סלחו לו על כי העז להציג את
עניין ייבוש הביצות כמיתוס. יורם נכווה קשות מן
הנושא והחליט שאין הוא חוזר לעסוק בעניינים
"בוערים", תרצו "רגישים", תרצו "אקטואליים".
סיבה שנייה להבנתי היא נטייתו של יורם לעסוק
בסוגיות של רוח ולא של חומר. הוא עסק בחקלאות,
בכפר הערבי ובשיטות כמותיות, בתקופה שהטיפול
בהם היה הכרחי לקידומו האקדמי. בתקופת חייו
האקדמית השנייה, כאשר הברירה מה לעשות
כבר היתה בידיו ובנטיותיו, הוא הלך לגאוגרפיה
התרבותית, לחינוך ולהיסטוריה של המקצוע.
אם אסכם את תרומתו המחקרית, הרי אין ספק
שעיקרה בתחום החינוך הגאוגרפי ובהנחת הבסיס
למחקר המודרני של הכפר הערבי בישראל, הרבה
לפני שחוקרי התחום העכשוויים ניכסו לעצמם את
החלוציות בנושא. יורם היה החלוץ והיחידי בתחום
שחקר את ההיסטוריה של הגאוגרפיה הישראלית
והוא עשה זאת בדרך מקורית ונפלאה. יש לציין
גם כי הוא נגע רבות בגאוגרפיה הרגיונלית, אם
בהוראת התחום )אפריקה, ארצות הברית, רוסיה,
הטרופים, ארץ ישראל( ואם בחקר התחום במסגרת
עבודותיו על החינוך הגאוגרפי.
במבט כולל על השינויים בתחומי המחקר המדעי
אפשר לראות כי יורם בראשית דרכו עסק בגאוגרפיה,
מנקודת המבט הקאלסית
"כתיבת הארץ"
היינו, ב
של גאוגרף המודד ומתעד תופעות בנוף. לעומת
מנקודת
"כתיבת הארץ"
זאת, בהמשך הוא חקר את
המבט של התוצרים והייצוגים הטקסטואליים או
הכרטוגרפיים שכותבי תולדות הארץ וחוקריה יצרו.
עצמם
"כותבי הארץ"
לבסוף הוא פנה לחקור את
– החוקרים, מניעיהם המדעיים והאישיים, סביבתם
האידאולוגית וההיסטורית, כמסבירה את תוצאות
מחקריהם. בנקודה זאת הוא ביסס את הטענה כי
"כתיבת
ישנה חשיבות ללאומיות הישראלית ב
ובייצוגים של הגאוגרפים שפועלים בה.
הארץ"
אותה תפיסת עולם הביאה לשימוש במקצוע
הגאוגרפיה במערכת החינוך כמכשיר סוציאליזציה
לגיטימי.
כאיש מעשה באקדמיה
ליורם תרומה בהתפתחות אוניברסיטת חיפה, הוא
שימש כראש חוג )שלוש פעמים( הוא גם שימש
כראש האקדמי של מכללת עמק יזרעאל בהיותה
תחת אחריותה של אוניברסיטת חיפה. יורם תרם
לחוג בהנחיית תלמידי דוקטורט ומ"א, וכחבר
בוועדות אוניברסיטאיות שונות, בין היתר בוועדת
המינויים העליונה, חבר סנט, כראש צוות תכניות
"אופקים בגאוגרפיה"
לימודים, וכעורך כתב העת
מספר רב של פעמים.
תפיסת העולם הבין דיסציפלינרית של יורם, והרצון
לראות בחוג לגאוגרפיה מקום מפגש אקדמי של
אנשים מתחומים קרובים, שיביאו להפריה הדדית
עם הגאוגרפים, הביאו אותו להקים את המעבדה
למחשבים ב-8791, ולאחר מספר שנים להביא
את המורה )לא גאוגרף( שיבסס את הוראת תחום
בחוג. מתוך אותה ראיית
GIS
החישה מרחוק וה–
עולם הביא לחוג חוקרים נוספים )לאו דווקא
גאוגרפים בהכשרתם( שפיתחו מחד את הכיוון
התרבותי-היסטורי ומאידך את הכיוון התכנוני