Background Image
Next Page  6 / 41 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 6 / 41 Previous Page
Page Background

יורם בר-גל: גם "הנוער" יוצא לגימלאות

מאת ארנון סופר

הקדמה אישית

יורם הוא תלמיד המחזור הראשון לגאוגרפיה במכון

האוניברסיטאי בחיפה )בשנים 5691–7691, לימים

אוניברסיטת חיפה(. הוא היה תלמיד מצטיין שאותו

בחרתי כעוזר ההוראה הראשון שלי, בעודני תלמיד

דוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים.

פער הגילים בינינו היה קטן יחסית, וחלקנו גם

ערכים דומים מכורח התקופה, השירות הצבאי

בנח"ל וכך באופן טבעי התחברנו. יחד נסענו לגלות

את העולם )אפריקה, אמריקה, תורכיה, ברית

המועצות, אירלנד, בריטניה, ומצרים(.

מכל הסיורים בעולם הסיור לברית המועצות היה

סיור מכונן ביותר עבור היוצאים לשם, אך נראה

לי כי בעיקר עבור יורם. הסיור היה במסגרת הכנס

העולמי של הגאוגרפים שלראשונה בתולדות

הארגון, התקיים בברית המועצות שעדיין לא קיימה

יחסים דיפלומטיים עם ישראל, וברקע, טראומת

מלחמת יום הכיפורים שעדיין לוותה אותנו. חשוב

גם לציין כי הסיור נערך שבועות מספר לאחר

מבצע אנטבה )אוגוסט 6791(.

יצאנו לכנס אקדמי אך "ביקשו" מאתנו לפגוש

ביהודים ולחשוף מי מהם במצוקה, מי זקוק לסיוע

שכן כל סרבן עלייה פוטר מעבודתו ורעב ללחם.

המחזות שנתגלו לנו על רקע של רדיפות המשטרה

החשאית, היו קשים נפשית, מפחידים וטראומטיים.

נראה כי יורם, כמו אחרים חווה מחדש את מהות

היותו יהודי וציוני, חוויה שהשפיעה בעקיפין על

דרכי מחקריו העתידיים בגאוגרפיה ובין השאר זרזו

את המעבר לתחומים התרבותיים והחברתיים.

יורם ואנוכי עשינו יחדיו, את המחקר הראשון על

תהליכי העיור במגזר הערבי בצפון )5791(, ויחדיו

שימשנו צוות לכתיבת ספרי לימוד באוניברסיטת

חיפה עבור משרד החינוך )בשנים 3791–8791 ביחד

ומ-9791 ואילך יורם עבד לבד בנושא(. בהמשך

נפרדו דרכינו מבחינת שטחי העניין והמחקרים

הגאוגרפיים, אך כמובן המשכנו לשמור על קשרים

הדדיים בתחום המקצועי והאישי. במהלך השנים

בתפקידיי השונים באוניברסיטה כראש חוג או דיקן

הפקולטה למדעי החברה, ליוויתי את יורם בחוג

ובאוניברסיטה ונוכחתי בהתפתחותו והתבגרותו

האקדמית. בין השאר זכיתי להיות אחד השופטים

בעבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית

בירושלים, בה התמודד בשאלות שהיו רלוונטיות

לאותה תקופה בתחום הגאוגרפיה הרגיונלית

והחקלאית.

אסיים את המבוא בהרגשת סיפוק שעם צאתו

לאור של ספר זה לכבוד פרישת יורם לגימלאות,