תבניות נופים תרבותיים

הקדמה

הדרומית, ברית המועצות, מערב אפריקה, ארצות

הים התיכון וסין(.

)משנות השמונים ועד

בתקופת עבודתו השנייה

היום( הוא מרבה לכתוב על החינוך הגאוגרפי,

ומפרסם עשרות מאמרים ושלושה ספרים. החשוב

"מולדת וגיאוגרפיה במאה שנות

ביניהם, לדעתי,

, 3991. אין מקצוע לימוד במערכת

חינוך ציוני"

החינוך בארץ, שנעשה בו מחקר היסטורי תרבותי

ארוך טווח כמו בעבודה זו. הספר סוקר את תולדות

החינוך הגאוגרפי בתקופה העות'מנית, את הספרים,

תוכניות לימודים והכשרת המורים וממשיך לנתח

את כל התקופות החשובות בתולדות ארץ ישראל

עד לפרסום הספר ב-3991. בספר הנזכר מקדיש

יורם, פרק שלם לספרי הלימוד, לשאלות דידקטיות,

המושג של גבולות הארץ, ייבוש הביצות, הכפר

הציוני, המיעוטים בישראל, כולל סיכום תיאורתי

על המבנה של ספרי הלימוד.

"מולדת וגיאוגרפיה במאה שנות חינוך

בספר

באה לידי ביטוי האמונה של יורם כי ספרי

ציוני"

לימוד ותוכניות לימודים הם מסמכים היסטוריים

המלמדים על האידאולוגיה והתרבות שיצרה אותם.

הוא משתמש בספרים כדוקומנטים היסטוריים

המלמדים ומעידים על דימויים שהיו שעה שנכתבו

ספרים אלה. גם בהווה הוא ממשיך לפרסם

מאמרים בתחום זה היוצרים תמונה היסטורית

רצופה ומרתקת של דימויי מקומות בארץ כמו תל-

אביב או חיפה.

בהמשך למחקרו על ההיסטוריה של החינוך

הגאוגרפי, מפנה יורם את התעניינותו המדעית

למחקר ההיסטוריה של הגאוגרפיה באקדמיה בארץ,

ובראש ובראשונה באוניברסיטה העברית בירושלים,

בית היוצר של הגאוגרפיה הישראלית. תחילה

הוא מסכם את רעיונותיו במאמר ייחודי ומרתק

)9991(. זוהי עבודה שמחברת

"זקני השבט"

על

בין חינוך, תרבות והיסטוריה של הגאוגרפיה. לא

היתה עבודה שכה טלטלה אותי כמו זו המבהירה

לי )ולנו( את שורשי החינוך הגאוגרפי הטמונים

בנו, לא פחות מאשר בגרמניה הלאומנית של שנות

העשרים והשלושים. בעקבות מאמר זה, הוא נבחר

על ידי היסטוריונים מהאוניברסיטה העברית לכתוב

את תולדות המחלקה לגאוגרפיה שם, מחקר שגלש

למחקרים משניים שעסקו באישים שמאחורי

הגאוגרפיה הישראלית.

במאמרים נוספים על תולדות הגאוגרפיה

באקדמיה, מנסה יורם לעמוד על משמעות נושאי

המחקר ודפוסיו שנוצרו בארץ, והמעבר מהמסורת

האירופאית לאמריקאית, ומהגישה הרגיונלית

למרחבית, ומאוחר יותר ללימודי הסביבה.

חשיפת מסמכי הארכיון של האוניברסיטה העברית,

הובילה את יורם להחיות מחדש את אחד הגאוגרפים

הראשונים שפעלו בארץ, ובעבודת נמלים נחשף

"מי

ארכיונו האישי והמדעי של האיש בספר

, 3002. לדעתי זוהי גולת

שחלם" – נתן שלם ויומניו

כותרת של מחקר המגולל את קורות חייו של ד"ר

נתן שלם, ובהמשך תולדות חייו של דויד עמירן,

אבי הגאוגרפיה הישראלית.

בתיאור תחומי העניין שלו באתר החוג, מציין

יורם את התעניינותו בתקשורת המונים וגאוגרפיה.

אמנם לא מצאתי עבודות רבות על הנושא, אבל

"סוכנת

המעט הוא נפלא! למשל, עבודתו על

, 9991. בספר

תעמולה ארץ ישראלית: הקק"ל"

זה יורם בונה את התיזה כי הארץ, נופיה ואנשיה

הפכו לאלמנטים בהם השתמשה התנועה הציונית

בכלל, והקרן הקיימת בפרט לצרכי חינוך ותעמולה.

מושגים יסודיים בחינוך הציוני כמו אהבת הטבע,

עבודת האדמה וחלוציות נשענו על תיאורים ומפות

גאוגרפיות שיצרה מחלקת התעמולה של הקק"ל,

ובראש ובראשונה "הקופסה הכחולה" ועל גביה

מפת הארץ – שהפכה להיות איקון ציוני מוכר

בכל רחבי העולם. זוהי עבודת מחקר מרשימה

וייחודיות.