תבניות נופים תרבותיים

הקדמה

סגרנו מעגל 44 שנים של עבודה משותפת )וגם

מחלוקות לא מעטות(. ספר זה מתווסף לספר

אחר במתכונת דומה, בעריכת יורם ומשה ענבר

- "מאזור לסביבה", שסיכם את תולדות החוג

בארבעת העשורים הראשונים לקיומו ושהוקדש לי

לרגל צאתי לגמלאות ב-5002.

יורם כאיש האקדמיה

יורם כותב על עצמו באתר החוג לגאוגרפיה בחיפה

כי תחומי התעניינותו הם: גאוגרפיה תרבותית,

חינוך גאוגרפי, תקשורת המונים וגאוגרפיה, מדע

בדיוני וגאוגרפיה, היסטוריה של הגאוגרפיה ובעיקר

האישים שפיתחו את הדיסציפלינה בישראל. אין שם

איזכור לעניין המיוחד שהיה ליורם בשנות ה-07

בגאוגרפיה של החקלאות, בכפר הערבי ובגאוגרפיה

של אפריקה, וכן להתעניינות שלו בשיטות כמותיות

במרבית עבודותיו הראשונות. ההתמקדות בגישה

הכמותית היתה קשורה ללימודיו לקראת תואר

ראשון, בהם התמקד בגאומורפולוגיה ואף זכה

כי עבודה סמינריונית שלו על נחל כזיב תגיע

לדפוס. לימוד הגאומורפולוגיה חשף אותו לגישה

הפוזיטיביסטית ולחשיבות השיטות הכמותיות

במחקר הגאוגרפי.

לפיכך התחיל יורם את מחקריו העצמאיים )מ"א

ועבודת הדוקטורט( תוך שימוש בשיטה הכמותית

שהיתה באופנה בשנות ה-07 הראשונות, בעיקר

בגאוסטטיסטיקה שפותחה באוניברסיטה העברית

בירושלים. הוא מגלה את יתרונותיה, אך גם חושף

את מגרעותיה ומחדליה ועובר אל הצד השני של

המתרס, מגישה כמותית לאיכותנית - לתרבות,

לאדם ובשנים האחרונות לא נמצא יותר נתונים

כמותיים בעבודותיו.

מתוך 17 פרסומים אקדמיים ועוד תשעה ספרי

לימוד המופיעים ב"קורות חייו" של יורם, אפשר

לשרטט את תחומי העניין שלו על ציר זמן של

כארבעים שנה.

)כעשר שנים עד ראשית

בתקופה הראשונה

שנות השמונים( הוא מתעניין בחקלאות ובסביבה

הכפרית )הכפר הערבי, הקיבוץ, המושב(. בקשר

לערביי ישראל הוא מתעניין בעיקר בראשית

תהליכי העיור והתמורות ביישוב. באותה תקופה

גם חקר שימושי קרקע חקלאיים, כחלק מתחום

הגאוגרפיה הכפרית. בתחום זה כתב את עבודות

המ"א והדוקטורט שלו, בהן ניסה לשלב את חידושי

הגאוסטטיסטיקה ככלי מחקרי מרכזי במקצוע.

כאמור, מסתבר עד מהרה כי מבחינתו שיטות

אלו מובילות אותו למבוי סתום אינטלקטואלי.

כאשר ערך את מחקרי שימושי הקרקע הכמותיים,

הוא נחשף לתובנה כי לא רק גורמים פיסיים

כגון מורפולוגיה וטיב הקרקע מעצבים את הנוף

החקלאי, כי אם שיקולים אידאולוגיים ומסורת

תרבותית-חברתית שהשפעתם לעיתים חשובה

ממשקל הגורמים הפיזיים שעיצבו את שימושי

הקרקע. לכן כבר באותן שנים מחפש יורם את דרכו

לכיוונים התרבותיים והפרשניים שבנוף. הוא מגלה

את חשיבות המפות המנטליות ככלי להבנת דימויים

של נוף ולפרשנות גאוגרפית. בגישה זאת ימשיך

לחקור מאוחר יותר את דימויי מפת הארץ אצל

סטודנטים ותלמידים. תחילה עדיין ישלב שיטות

כמותיות בחקר המפות המנטליות, אך במחקריו

העתידיים על מפות הארץ ינטוש גישה זאת

ויעבור לניתוחים תרבותיים-היסטוריים. חותמת

את התקופה הזאת ופותחת תקופה שנייה פרשת

המחקר הביקורתי של יורם על ביצות עמק יזרעאל,

ואעמוד על כך בהמשך.

נושא נוסף שהוא שוקד עליו בשתי התקופות, וכמעט

באותה אינטנסיביות, הוא מחקר החינוך הגאוגרפי.

נראה שבנושא זה תרומתו היתה המרשימה ביותר

בקנה מידה ישראלי ועולמי. עבודותיו מצוטטות

לרוב וכמה ממאמריו וספריו בנושא זה מהווים

נכסי צאן ברזל של התחום. בנוסף כתב יורם מספר

ספרי לימוד שמהם למדו מאות ואלפי תלמידים

בישראל )ספרים על החקלאות, התעשייה, אמריקה