תבניות נופים תרבותיים

17 / 41

האדם כ"אחר": ייצוגיות ואי-ייצוגיות בתמונת הנוף
אורנה בלומן
החוג לשירותי אנוש, אוניברסיטת חיפה
מאמר זה מתייחס להשלכות של חשיבה בצמדי ניגודים שהיא מיסודות הגאוגרפיה המודרנית, על קריאת הנוף.
כמושג יסודי בגאוגרפיה, הנוף הוא אתר חשוב, בו הצמד טבעי-פיזי – תרבותי-אנושי בא לביטוי מובהק.
במאמר זה נבחן מקומו של האדם בנוף, בעיקר בנוף העירוני השגרתי, הלא-מונומנטלי. הטענה היא שתפיסת
הנוף בגאוגרפיה, המעמידה את האדם בצד ה"תרבותי-אנושי" של הנוף, מתייחסת אליו כמעצב של הנוף או
כקורא אותו, אבל כמעט איננה מתייחסת למשמעות של הנראות שלו – נוכחותו ופעילותו – בתוך תמונת הנוף
עצמה. במאמר תובהר טענה זו בעזרת סקירה קצרה של המשגת הנוף בגאוגרפיה. בהמשך יוסבר כיצד השגרה
היום‑יומית של "ללכת לעבודה" מעצבת את הנוף העירוני הרגיל, וכיצד הנראוּת של אנשים ופעילותם בנוף
מעניקה משמעויות שונות לאותו נוף חומרי עצמו. לשם הדגמת הטענה נבחן את הנוף הצפוף של הבוקר העירוני
בישראל, שבו דתיים-חרדים וחילונים-מודרנים נפגשים כשהם "הולכים לעבודה".
: נוף, גאוגרפיה, חשיבה בינארית, עבודה, חרדים, מודרנים. מילות מפתח