16 / 41
הרהורים על זהות טריטוריאלית: מבט למקורות היהודיים
יוסף שלהב
המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר-אילן
המאמר דן בזיקה בין עם וארץ כשאלה בסיסית בגאוגרפיה פוליטית. העיסוק בתחום זה אינו נוגע בתכנים
אובייקטיביים אלא בזהויות ותודעה סובייקטיביות. "עם" איננו יש אובייקטיבי, אלא אנשים שיש להם תודעה
של זהות משותפת, היוצרת תחושת זיקה ושייכות סובייקטיבית. כך גם זיקת עם לארצו, אינה מעוגנת בניסוחים
פורמליים. כמו הזהות הסובייקטיבית היוצרת עם, הזיקה הטריטוריאלית היא חלק ממרכיבי זהות עמוקים של
היסטוריה, תרבות, דת ואמונות משותפות שאתרים, מקומות ונופים משולבים בהם. הזיקה הטריטוריאלית
של העם היהודי לארץ ישראל, ושימורה כחלק מזהותו, יחודיים באופיים בכך שהתפתחו לא כזיקה טבעית של
עם היושב על אדמתו, אלא כזיקה ייעודית של עם לארצו הייעודה. הדיסוננס בין שתי ההתפתחויות האמורות
והטיפול במשמעויותיו התרבותיות, הפוליטיות והחינוכיות הוא מוקד המאמר.
: זהות טריטוריאלית, זיקה ייעודית, קדושת הארץ, ריבונות, איקונוגרפיה.
מילות מפתח