123 / 125
122
כן לבדיקה של תפקיד המימון מחו"ל על אופי הפעילות בתוככי הקמפוסים וכיווניה;
כן לבדיקה על אופי הכנסים החד-צדדיים;
כן לבדיקה כיצד בחוג לימודים באחת האוניברסיטאות הישראליות צמח סגל שכל כולו
מורכב רק משונאי מדינת ישראל;
כן לבדיקה מדוע לוגו של אוניברסיטה ישראלית משמש למומחי משפט באקדמיה
בעבודתם הפרטית.
אינני מציע לפטר אנשי סגל, אני מציע שהנהלות האוניברסיטאות מרמת ראש חוג, דיקן,
רקטור, נשיא, נציג מל"ג, ואם יהיה צורך גם ועדת החינוך של הכנסת ושר החינוך, שידונו
בדרכים להתמודד עם תופעה חמורה זו. לא פיקוח, חס וחלילה, על הנעשה בכיתה, לא על
בחירת נושאי מחקר (אם כי עניין זה שנוי במחלוקת), כי אם בקרה על בחירת שופטים
הוגנים לעבודות מחקר, בקרה על המומלצים לוועדות מינויים ומכתבי הערכה, בקרה על
הגינות בארגון כנסים מדעיים ולא פוליטיים, בקרה על רמת הפרסומים המעניקים קביעות
או קידום. אוי לה לאוניברסיטה אם אחד מחבורה זו ימונה לרקטור או אפילו לדיקן שלה
(ואחד כזה כבר ממלא תפקיד ב-0102, באחת האוניברסיטאות הבעייתיות בעניין הנדון).
במסמך זה הבאתי רק פרק תאורטי אחד בנדון. אני מודע לעובדה שספרות רבה עוסקת
בנושא, אינני לבד במערכה. אני מכיר את הפרסום של פרופ' אמנון רובינשטיין בנושא
"חופש הביטוי האקדמי", הבאתי כמה ציטוטים של הפרופסורים אלחנן יקירה ואסא כשר,
קטונתי מלהתמודד עמם בהצגת הטיעונים שהביאו וניתחו, אבל הכיוון והחרדה של כולנו
זהים.
אני מביא כאן לידיעת עמיתי בסגל האקדמי דוגמאות למעשים חמורים ביותר הנעשים
ממש לידינו ובתוכנו והעלולים לקעקע את יסודות האקדמיה הישראלית (כן היהודית-
ציונית וגם האוניברסלית).
ניתוח ספרו של יהודה שנהב "במלכודת הקו הירוק" מגלה מסמך מעוות, מבולבל, גדוש
שנאה למדינת ישראל ולחלק גדול מתושביה. מסמך רווי יהירות בצד אי-ידיעה בנושאי
יסוד בגאוגרפיה ותולדות הסכסוך באזורינו.
הבאתי דוגמה לניסיון לפסול ספר לימוד אלא אם כן יתיישר על פי הקו של השמאל
הרדיקלי, כל זאת בעילום שם ובהתייצבות בוטה נגד כל כללי חופש הביטוי, המחקר ותוך
התעלמות מהמציאות בשטח – אין זה מקרה בודד!