במלכודת הרדיקליות באקדמיה

118

זו שאלה של מספרים בלבד, או שהיא קשורה גם למידת השתלבות המיעוטים בחברה

הישראלית?

אף ששאלות אלה קשות ולא נוחות - אם ברצוננו לדבר בצורה נבונה על העתיד, יש

להתייחס אליהן מתוך התחשבות מלאה ברגישויות של האזרחים הערבים. כעת, אחרי

שכימתנו את הבעיה, באופן חלקי לפחות, הבה נדון בה.

כל הזכויות שמורות,"הארץ"

4) להלן תגובתי לכתבת משה ארנס בעיתון הארץ ביום 0102.01.1.

השד הדמוגרפי חי, נושם, בועט ומאיים

קראתי את כתבתו של משה ארנס מיום 01.9.82 על "מות השד הדמוגרפי" ונעניתי להצעתו

לגשת ולקרוא את נתוני הלמ"ס שפורסמו בערב ראש השנה שהיו כל כך מעודדים אליבא

דארנס. מה אני מוצא בנתוני הלמ"ס? ראשית, שזו עוסקת רק בנתונים שבתוככי הקו

הירוק, קרי ישראל, וכן נתונים על יהודי יו"ש. באשר לערביי השטחים נצטרך לחפש

במקורות אחרים.

מה כל כך מלבב בנתוני שנת 0102? אמנם מצאתי ששיעור היהודים בתוככי ישראל הוא

%5.57 מכלל האוכלוסייה, אבל עוד מצאתי, שב-8991 היה שיעורם %2.97 וב-8891

%7.18, כלומר שיעורם בכלל האוכלוסייה הישראלית הולך ויורד בהתמדה! וזאת למרות

כמיליון עולים שהגיעו ארצה בשני העשורים האחרונים.

הצצתי גם בלוחות העוסקים בתחזיות, ואני למד כי ב-5102 יגיע שיעור היהודים ל-%5.37

וב-5202 יוסיף לרדת ל-%6.07. רק ב-0302 תהיה לראשונה עלייה מזערית בשיעור

היהודים ונגיע ל-%27. מה כאן משמח, מר ארנס? אני מוסיף %4 של הרוסים שאינם

יהודים לנתוני היהודים, אך המגמה תישאר כשהייתה.

אבל אם אוסיף לנתונים קשים אלה את העובדים הזרים, מהגרי אפריקה, תיירים שלא

שבו למולדתם ואת הפלסטינים הנכנסים באופן חופשי לארץ ואינם חוזרים לביתם, כי אז

שיעור היהודים יורד עד כדי %07 מכלל תושבי ישראל. מה כאן מרנין? זאת תמונה קשה!

אבל ארנס מטיף בחודשים האחרונים על הצורך בסיפוח יו"ש לישראל ולהפיכתה של

הארץ מן הים לנהר למדינה אחת (זו הדרך לשיטתו למנוע שתי מדינות במרחב צר זה!).

ברור כי במקרה כזה יש לו בעיה דמוגרפית קשה ביותר.