112 / 263
110
מקומם של הדרוזים במרקם החיים בישראל
לצד דברים אלה מוצא לנכון חלבי לקשור את ההיסטוריה של המבנה לקשר המיוחד של
הדרוזים עם מדינת ישראל. הבית נבנה בשנת 2881 על ידי סר לורנס אוליפנט, דיפלומט
בריטי אוהד הציונות, שחי חלק מחייו בארץ ישראל ומזכירו האישי היה היהודי נפתלי הרץ
אימבר (מחבר "התקווה"):
"נדמה כי אין צורך להכביר מילים כדי להבין את עוצמת הקשר היוצר דברים אלה בין העדה
הדרוזית לבין מדינת ישראל בהקשר לשירותם בצה"ל, כאשר השכול מקבל יותר ויותר מקום
שמדגיש את עוצמת הקשר בין העדה לבין העם היהודי והמדינה" (חלבי, שם)
בדיקת התחושות של קיפוח ואפליה שעליהן מדווחים הדרוזים התמקדה בשני משתנים
המוזכרים כגורמים שהשפעתם על תחושות אלו רבה במיוחד – היחס של מוסדות המדינה
אליהם ושירותם בצה"ל. הבדיקה נעשתה באמצעות שאלות בשלוש רמות: ברמה העקרונית,
ברמה מופשטת של תפיסתם את היחס של מוסדות המדינה אליהם וברמת ההתייחסות
למצבים ספציפיים. טבלה 8 מציגה את התוצאות.
: התפלגות התשובות לשאלה, "באיזו מידה לדעתך, מעניקה מדינת ישראל שוויון זכויות
טבלה 8
לדרוזים?"
אוכלוסיית המדגם
התפלגות התשובות
במידה
רבה מאוד
במידה
רבה
במידה
בינונית
במידה
מעטה
אינה מעניקה
שוויון
סה"כ
ב-%
כלל המדגם
4
11
35
27
23
100
תלמידי תיכון
6
11
40
28
15
100
בשירות סדיר
5
24
41
17
13
100
לאחר שירות
6
14
31
24
25
100
לא שירתו
3
5
35
30
27
100
מינהל הציבורי
1
2
23
31
43
100
הסקטור הפרטי
3
4
32
38
23
100
מקור: מחקר של המחבר, שם, 102.
הנתונים מלמדים כי רוב הדרוזים (%58), סבורים שישראל אינה מאפשרת לבני העדה
שוויון זכויות מלא. בהתייחס לקבוצות השונות, בולטים החיילים בשירות סדיר. הם השיבו
בשיעור גבוה יותר שהמדינה מעניקה לדרוזים שוויון זכויות מלא – במידה רבה ו"במידה
רבה מאוד" (%03 לעומת %51). הירידה בשיעור המשיבים כך אחרי השירות הצבאי מלמדת
על ההשפעה של השירות. הממצאים עולים בקנה אחד עם התשובות של רוב הדרוזים,
שבצה"ל עצמו זוכים בני העדה לשוויון זכויות מלא, אך לא כך אחרי השחרור. לעומת זאת,
הדרוזים שעובדים במינהל הציבורי השיבו בשיעור גבוה יותר שהמדינה אינה מעניקה