111 / 263
109
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
ממנהגי אבל על המת ומקיום טקסי זיכרון למתים, בהיעדר חובה להניח מצבה על הקבר
ובהיתר לקבור כמה וכמה גופות יחד. על רקע זה, בולט יחסם השונה לבני העדה שנהרגו
במהלך שירותם בצה"ל, שביטויו הבולט הוא בהקמת "יד לבנים" ביישוב הדרוזי דלית אל-
כרמל (תמונה 4). האתר שהוקם להנצחת זכרם של חללי צה"ל הדרוזים מלמד יותר מכול
מוצגות בו תמונותיהם של
21
על יחסם של הדרוזים לבני העדה שנפלו במערכות ישראל.
363 החללים מבני העדה. במקום יש חדר עיון וספרייה הכוללת מידע רב על ההיסטוריה,
המורשת והתרבות של הדרוזים בארץ ובעולם. לזאת יש להוסיף את העובדה שדגל המדינה
עוטף את ארונו של החייל הדרוזי שנפל במהלך שירותו הצבאי, בדיוק כמו את ארונו של
החייל היהודי. וכך כתב מוסבאח חלבי על "יד לבנים הדרוזים":
מי שרוצה לעמוד על משמעותו של הדו-קיום היהודי-דרוזי, טוב יעשה אם ישים פעמיו
לבית "יד לבנים" שבדלית אל-כרמל. מי שמעוניין לעמוד על טיבה של ברית הדמים שאינה
ניתנת לניתוק בין העם היהודי לעם הדרוזי, ראוי שיתייצב אל מול כותל הזיכרון באותו "יד
לבנים", להתייחד עם זכרם של חללי העדה הדרוזית, אשר חירפו את נפשם בשירות צה"ל
וזרועות הביטחון של ישראל, בהגנה על מדינת ישראל... כאן אתה ניצב מול האמת כמות
שהיא – בברית אחים לחיים ולמוות בין שני העמים, היהודי והדרוזי (חלבי 2002: 25).
12 הקמת יד לבנים הדרוזים עוררה בתחילת ביקורת מצד אנשי הדת שראו בעצם ההנצחה משום כפירה באמונה
בגלגול נשמות. מנגד, ארגון יד לבנים הארצי טען כי אין מקום להפריד בין הנופלים הדרוזים לאחרים. ואולם,
עד מהרה שככה הביקורת, והמקום הפך למוקד עלייה לרגל לבני העדה ולאחרים. שלט המוצב בכניסה למבנה
מספר על קשר מיוחד של המבנה למדינת ישראל.
: בית יד לבנים הדרוזים בדלית אל כרמל
תמונה 4