117 / 263
115
פרק שלישי: צה"ל כור היתוך חברתי לדרוזים – האומנם?
סיכויים וסיכונים בשירות של בני מיעוט לאומי בצבא
הצבא הוא אחד הסמלים המובהקים של ריבונות המדינה, והשירות בו מחייב מתן אמון
במדינה והשתייכות לחברה שאזרחיה מהווים את המדינה. ייעודו העיקרי של הצבא הוא
הבטחת קיומה של המדינה ושמירה על ביטחון תושביה. לנוכח החשיפה האפשרית של
המשרתים בצבא לסודות מדינה ועל רקע הקשר בין השירות הצבאי להשתלבות במערכות
השלטון והמינהל הציבורי, ברור ששירות צבאי של בני מיעוטים לאומיים בצבא מעורר
דילמה. במדינת ישראל, שהיא שילוב של מדינה יהודית ודמוקרטית, ושמאז היווסדה
חווה מציאות ביטחונית קשה, דילמה זו קשה שבעתיים: חלק מבני המיעוטים הלאומיים
שהם אזרחיה אינם מרגישים שייכות אליה ויחסיהם עם המדינה מאופיינים בחוסר אמון
ובחשדנות הדדית, בין היתר בגלל קרבתם הדתית, התרבותית והלשונית לאוכלוסייה
הערבית במדינות ערב שמרביתן אויבות לישראל.
במשטר דמוקרטי, מדיניות הגיוס של בני מיעוט לאומי לצבא מושפעת בעיקר משני
שיקולים, ביטחוני וחברתי. לפני מעצבי המדיניות מונחת השאלה, באיזו מידה ניתן לסמוך
על נאמנותם ולא לחשוש ששירותם בצבא ינוצל לפגיעה באינטרסים של המדינה. מטבע
הדברים, מצבה הביטחוני של המדינה ורמת האיום הביטחוני שנשקף לה משפיעים על
מדיניות הגיוס שתנקוט כלפי בני המיעוטים הלאומיים, אם כיחידים ואם כקבוצה. אי גיוסם
לצבא או גיוסם בתנאים מגבילים מבליט את חוסר האמון בהם וכתוצאה מכך מעצים את
המתיחות ואת הקונפליקטים, ובעתיד עלול גם להגביל את השתלבותם במערכות השלטון
והמינהל הציבורי. כמו כן, מדיניות זו, שמעצימה את ההבדלים במעמדם החברתי של בני
המיעוט הלאומי בהשוואה לקבוצת הרוב עלולה לעודד מגמות של בדלנות ועוינות, ואלה
עלולים להידרדר למעשים שיחריפו את חוסר האמון כבמעגל קסמים.
בעידן המודרני של לוחמה טכנולוגית יש לשאלת הנאמנות משמעות מכרעת והשלכות
חשובות על הצבא, שיכולותיו מותנות במידה רבה בלכידות של חייליו. מחקר שהשווה
בין השתלבותם של בני מיעוטים לאומיים בצבאות דרום אפריקה, סינגפור וישראל עסק
בשלוש שאלות מרכזיות שמציפות את הדילמות העיקריות הניצבות בפני המדינה:
1 1 .
כיצד מדינה יכולה לגייס, להכשיר, לקדם ולבצע אינטגרציה של חברי קבוצות אתניות
בצבאה שנאמנותם מוטלת בספק?
2 2 .
האם חיילים בני מיעוטים לאומיים שיש להם בני משפחה בארץ אויב יילחמו למען