107
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
"באיזו מידה לדעתך, כל אחד מהגורמים
לשאלה שהוצגה לדרוזים לאחר שירות קבע,
, %77 השיבו "חברים יהודים", לעומת
הבאים עוזר לדרוזי גימלאי צה"ל, למצוא עבודה?"
%52 שהשיבו "חברים דרוזים".
עמדות אלו מצביעות על גישה פרקטית. כלומר, הפנייה לקבל עזרה בתחום התעסוקה
מושפעת מהערכתם את יכולתו של הגורם שאליו פונים לסייע. לפיכך, מי שמבקשים
להשתלב במשרדי ממשלה נוטים יותר לפנות לחברים יהודים, ואילו מי שמבקשים להשתלב
ברשויות המקומיות פונים יותר לחברים דרוזים. שכן, רוב המעסיקים והבוחנים בוועדות
המכרזים במשרדי הממשלה הם יהודים, ואילו אלה שברשויות המקומיות במקומות
מגוריהם הם דרוזים. ההנחה היא, שעמדות אלו נובעות גם מהאפשרויות המעטות של
הדרוזים לסייע בכל הנוגע למשרדי הממשלה, בגלל מספרם הקטן יחסית של העובדים מבני
העדה ולנוכח ההשפעה הפוליטית המעטה שלהם ברמה הארצית. לגבי העמדות שהציגו
המשתתפים שלאחר שירות קבע, יש להניח שהן מושפעות גם מהקשרים ומההיכרויות
הרבות יותר שלהם עם האוכלוסייה היהודית ועם נושאי משרה במוסדות המדינה, כתוצאה
מהשירות הממושך בצבא.
בהתייחס לשאלת מידת האמון בנאמנותם למדינה, אפשר היה להניח, שהדרוזים יציגו
עמדות שמדגישות את נאמנותם המוחלטת של כל בני העדה למדינה. אלא שבשונה
מהעמדות הפומביות ומאלה שהוצגו בראיונות, בסקר הם הציגו עמדות שונות. באופן
"באיזו מידה לדעתך, המשפט מהווה תיאור
מפתיע, נמצא כי %04 השיבו בשלילה לשאלה,
כצפוי, הדרוזים
נכון או לא נכון של המצב כיום? – המדינה יכולה לתת אמון מלא בדרוזים?"
שעובדים במשרדי ממשלה השיבו בשיעור גבוה יותר שהמדינה יכולה לתת אמון מלא
בדרוזים, מאשר העובדים ברשויות המקומיות. ייתכן שהתלות הרבה יותר שהם מייחסים
למידת האמון בנאמנותם למדינה משפיעה על עמדותיהם. לתוצאות אלו, שהן ראשוניות
בתחום, יש משמעויות חשובות ביותר על יחסם למדינת ישראל. ייתכן שרצונם לדרבן את
ישראל לפעול כדי לתת מענה לדרישותיהם השפיע על העמדות שהם הציגו. מנגד, נוכח
המאפיינים שלהם בכל הנוגע להתנהגותם החברתית שביסודה רצון לרצות את השלטונות,
עולה האפשרות שמספר התומכים בעמדה זו גדול יותר. נראה שתוצאות אלו נוגעות גם
למאפייני השתלבותם בצה"ל, השתלבות הנשענת במידה רבה על תחושת האמון בנאמנותם
למדינה, הרווחת בקרב הציבור הישראלי.
בחינת דרישתם לקבל סיוע מהמדינה מלמדת, שהיא נקשרת לרוב לשירותם בצה"ל ומוצגת
על ידם בעזרת הביטויים "אחים לנשק", "ברית דמים" וכדומה. השכול הפוקד את בני העדה
כתוצאה מהשירות הצבאי מהווה גם הוא מרכיב בולט בטענותיהם כלפי המדינה. לפיכך, ועל
רקע רגישותו וחשיבותו של נושא השכול במרקם היחסים המיוחד בין בני העדה והחברה