הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

102

מקומם של הדרוזים במרקם החיים בישראל

בולטים בחומרתם דברים ברוח זו של דרוזים שנושאים משרות ציבוריות בכירות. כך

לדוגמה חבר הכנסת סעיד נאפע, עורך דין בהשכלתו, ששימש ראש המועצה המקומית בית

ג'אן, אומר בפה מלא שהוא בן העם הפלסטיני ושייך לאומה הערבית. לטענתו, המצב הקשה

שבו נתונים הדרוזים בישראל הוא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהמדינה אינה מעוניינת

להעניק שוויון זכויות מלא למיעוטים, אף על פי שהדרוזים ממלאים את החובות האזרחיות

בדיוק כמו היהודים. "ברעיון שלנו אין פגיעה ביהודים, בדמוקרטיה הרוב קובע, ובינתיים

אנחנו לא הרוב", אמר נאפע. יש לשים לב למילים "בינתיים" ו"אנחנו" (הדרוזים והערבים).

ראוי לציין, שמדובר בחבר כנסת מכהן ומשכיל שרכש את השכלתו באוניברסיטת תל אביב,

סירב לשרת בצה"ל נבחר לכנסת ופועל במטרה להפיץ את העמדות שלו בקרב בני העדה,

בין היתר במסגרת תנועה המכונה "הדרוזים החופשיים" (חורי ושטרן 7002). כפי שהוזכר

לעיל, היועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש נגדו כתב אישום בגין מגע עם סוכן זר.

דוגמה נוספת לתדירות הגוברת בשימוש במונח "אינתיפאדה דרוזית" על ידי אנשי ציבור,

נמצאת בדברים המיוחסים לרפיק סלמה, שהודח מתפקידו כראש המעצה המקומית ירכא

על ידי שר הפנים. בפרסומים באמצעי התקשורת זכו דבריו לכותרת: "רפיק סלמאה מבטיח

אינתיפאדה דרוזית" (רפפורט 7002).

חששות ודילמות אלו הם מנת חלקה של רוב האוכלוסייה, היהודית והדרוזית כאחת.

בדיקת עמדות בקרב הדרוזים והיהודים העלתה, כי %56 מהנשאלים העלו חששות לגבי

עתיד היחסים בין העדה הדרוזית לבין המדינה. החלוקה בין היהודים לדרוזים הייתה די

דומה, אם כי הנטייה בקרב הדרוזים הייתה להקצין את חומרת המצב ואת הדחיפות בצורך

לתת מענה לבעיה. ממצא חשוב נוסף הוא תמימות הדעים לגבי שילובם של בני העדה

במערכות השלטון והמינהל הציבורי כאקט העשוי לסייע להשתלבותם החברתית ולמתן את

תחושות הכעס שלהם כלפי המדינה. באשר לשאלה מי אמור לעשות מה – הדרוזים צריכים

להתאמץ יותר כדי להשתלב בחברה ובמוסדות השלטון או שמדינת ישראל צריכה ליזום

צעדים כדי לסייע להם – מופנית האצבע כלפי המדינה. גבריאל בן-דור, אחד החוקרים

הבולטים בתחום, אמר בריאיון עם המחבר, שהוא שינה את דעתו בנושא בעקבות מחקריו:

בעוד שעל סמך מחקרים שערך בשנות השבעים הוא הניח שהשתלבותם של הדרוזים

בחיי המדינה תתרחש כתהליך טבעי, הרי ממחקריו בשנות התשעים הוא הסיק שיש צורך

במעורבותה של המדינה בנושא זה (אמרני 3002). גישה זו ניכרת גם בקרב מעצבי המדיניות

של ישראל וברמות הבכירות ביותר. מדגימים זאת דברים שאמר בריאיון עם המחבר משה

ארנס, שכיהן כשר הביטחון של ישראל:

חייבים לזכור שבמקום שיש תסכול ותחושות לא טובות כלפי המדינה, נכנסים גורמים

עוינים שינסו לנצל את המצב נגד המדינה. יש כל הזמן ניסיונות של גורמים עוינים לצוד את