הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

100

מקומם של הדרוזים במרקם החיים בישראל

שיימצא פתרון לבעיות שהם העלו. נתניהו, כמנהיגי מדינה רבים לפניו, טרח להדגיש את

הקשר המיוחד בין ישראל לאזרחיה הדרוזים ואת חובתה לסייע להם כדי לחזק את "ברית

החיים" (ליבנה 9002).

מגמה זו נמשכה בשנת 0102 ואף ביתר חומרה, בהפגנות שקיימו דרוזים כנגד הפקעת

אדמותיהם בסביבת היישוב יקנעם לצורך הנחת קו גז טבעי בהתאם לתוכניות מתאר

ארציות שאישרה הממשלה. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, ההפגנה הייתה אלימה,

בייחוד כנגד כוחות הביטחון, והיו פצועים בשני הצדדים. גם בהפגנות אלה בלט הדגל

הדרוזי שהניפו המפגינים, שהיו לבושים בלבוש דרוזי דתי (לוי 0102). עם השנים, הטענות

על קיפוח ואפליה המלוות בביטויים קשים ואף בנימה של איומים הפכו לדבר שבשגרה. יש

לציין, כי ככלל בחרו בני העדה שלא לפרט את האיומים ולציין אלו צעדים ינקטו, והעדיפו

להשאיר שאלה זו ללא מענה, תוך התייחסות זהירה להשפעת המצב על שאיפותיהם

המדיניות. דוגמה לגישה זו נמצאת בדבריו של השר וחבר הכנסת לשעבר סאלח טריף,

בריאיון עם המחבר עוד לפני שנים אחדות:

בחברה הישראלית יש סממנים ברורים של גזענות. זה מסביר את היחס כפוי הטובה כלפי

הדרוזים... חשוב שמנהיגי המדינה יעשו משהו... זה מתפתח לכיוון לא טוב וכבר יש סימנים

בחברה הדרוזית להיווצרותם של גרעינים של קבוצות שלא מוכנים להשלים עם המצב הזה

והם מתכוונים לפעול... אנחנו לא יודעים לאן זה יוביל ואין לנו שליטה על מעשים של

בודדים... צריכים להבין שיש בעדה שינויים בגישה בכל מיני תחומים וגם לגבי המחשבה

שהדרוזים לא רוצים להקים מדינה משלהם (אמרני 3002: 81).

: הפגנת דרוזים נגד מדיניות הממשלה

תמונה 3