11 / 47
11
פרופ' דבורה שמואלי
ראש החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה
העולם המודרני מורכב ומסובך גם ללא מצבי חירום. קיימת אי-ודאות רבה לגבי הכלכלה, מזג
האוויר, המצב בכבישים והביטחון האישי. המערכות התומכות בחיי היום יום בעולם המודרני
הן סבוכות ומורכבות: חשמל, מים, תחבורה, אספקה, בריאות, בנקאות, חינוך ועוד. כול אילו
הופכים למורכבים ומסובכים במיוחד במצבי חירום.
מצבי חירום מאופיינים בסטייה חזקה מהנורמה, יציאה מכלל פעולה ברמה זו או אחרת של
מערכות תומכות, קיומה של אי-ודאות לגבי ממדי הבעיה וקושי בארגון ושליטה בהתמודדות
עם המצב הראשוני ומצבים נגזרים. מצבי חירום עלולים לנבוע מכשלים ספונטניים במערכות
התומכות, מהשפעה של איתני הטבע ומגורמים אנושיים. אנו שומעים חדשות לבקרים על מצבי
חירום: התרסקות מטוסים, פיצוץ בתחנת כוח, תקלה בכור גרעיני או מתקן כימי, שיטפונות,
רעידות אדמה, הפסקות חשמל מאסיביות, מגפות, מלחמות, טרור ועוד.
בעולם מורכב כשלנו, החשיבה מראש וההתכוננות למגוון של תסריטים אפשריים חיוניים על
מנת לאפשר סיכוי להתמודדות מוצלחת עם הלא נודע. המושב הראשון של הכנס עסק באופני
ההיערכות למצבי חירום ברמת השלטון המקומי, בין השאר לרעידות אדמה, נושא שעלה
לכותרות בעקבות רעידות האדמה המאסיביות בהאיטי ובצ'ילי. המושב השני עסק במרחקי
הפרדה בין תעשייה כימית לאוכלוסייה, ובעיקרו נוגע להערכת סיכונים ולהקטנתם.
שני המושבים האירו וחידדו בעיות קיימות. האם אכן השלטון המקומי רוצה ו/או יכול להיות
אחראי להתמודדות עם מצבי חירום? מה התפקיד אותו יכול וצפוי הציבור למלא במצבי
חירום? כיצד הרחקת חומרים מסוכנים משתלבת עם המציאות התכנונית והמצב בשטח?
שאלות אלו ואחרות מדגישות את הצורך בהמשך דיון, דיאלוג ובסופו של דבר בהחלטות
אופרטיביות. אני מקווה שהכנס תרם להבנתנו את הסוגיות המורכבות הללו.
ברצוני להודות לד"ר סיגל בלומנפלד, מרכזת התכנית להתמודדות עם מצבי חירום באוניברסיטת
חיפה, על שיזמה וארגנה את הפורום החשוב הזה. הכנס הוא הראשון בסדרה של מפגשים
ועבודה משותפת. לפעמים תוכניות לימודים מתחרות האחת בשנייה. לתוכניות השונות
באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בטכניון ופה, באוניברסיטת חיפה, יש
הדגשים שונים. אנו מתכוונים לשתף פעולה ביכולות ובמומחיות כדי להכשיר סטודנטים,
פעילים, ומקבלי החלטות שיוכלו להתמודד עם מצבי חירום בצורה המקצועית, המתואמת
והטובה ביותר.