גבול אתני

25 / 45

24
בחלקה המזרחי של הגדר וכן עם הרשויות הפלסטיניות שם )אתר משרד הביטחון(. השיקול
השלישי היה חציצה פיזית בין פלסטינים לישראלים והימנעות מהכללת פלסטינים ממערב
למכשול )אתר משרד הביטחון(. שיקול זה מקנה לגדר הביטחון צביון אתני מובהק.
ב-3 ביוני 3002 אישר שרון את הצעת שר הביטחון לשלב הראשון של תוואי גדר הביטחון
בין ישראל לגדה המערבית, ובדיון ממשלתי שנערך ב-32 ביוני היא קיבלה תוקף של החלטת
ממשלה. נקבע כי יוקם מכשול לאורך 611 ק"מ מכפר סאלם שליד צומת מגידו ועד כפר קאסם
שליד ראש העין ויוקם מכשול שייקרא "עוטף ירושלים", שהוא למעשה גדר מסביב לאזור
ירושלים מהר אדר עד גוש עציון(. דובר על מכשול שיכלול גדר ביטחון, אמצעי מעקב ותצפית
ותעלה למניעת מעבר של כלי רכב ושביל טשטוש )אריאלי וספרד, 8002; חן, 7002(. בתחילת
באוגוסט דצמבר 2002 אושר תוואי לאורך כ-06 ק"מ מסאלם צפונה עד מבואות בית שאן.
, ובאוקטובר אותה שנה אישרה הממשלה את תוואי 3002 אושר תוואי עוטף ירושלים מזרח
לגדר שאמורה הייתה להתפרס על פני 038 ק"מ – גדר מזרחית באזור הבקעה, גדר מאלקנה
לצפון ירושלים, "עוטף ירושלים" וחדירה של הגדר במערב השומרון )רפפורט 3002 ; כנסת
ישראל 2002: 4-1; בחור-ניר 3002ב(.
בפברואר 5002 שינתה הממשלה פעם נוספת את החלטתה בהתאם לעקרונות בית הדין
הגבוה לצדק )להלן: בג"ץ( במקרה בית סוריק )בג"ץ/650240(, שהגדיר קריטריון של מידתיות
לקביעת התוואי. התבצע אפוא תכנון מחדש של תוואי גדר הביטחון כך שישקף בצורה ראויה
את האיזון הנדרש בין שיקולים ביטחוניים לשיקולים הומניטריים. הממשלה אישרה תוואי
מחודש של 067 ק"מ, שלא כלל את הגדר המזרחית וללא מובלעת באקה א-שרקייה. גם בדרום
הר חברון שונה התוואי, ובוטלו גדרות העומק באזור ע'נטיס ומודיעין בכביש 344. באפריל
6002, בהתאם לקביעת בג"ץ, שוב שינתה הממשלה את התוואי והוציאה את הכפר בית איכסא
אל מחוץ לגדר )חן 7002(. שינויים נוספים נעשו בשנים 6002-0102 בעקבות החלטות בג"ץ
)ראו פירוט בהמשך( וכן באזור ראס-טירה ואלפי מנשה, באזור גיוס ובאזור פלאמיה מול כוכב
יאיר, ליד עזון-עתמה מול שערי תקוה ועוד, לכל אורך הגדר.
בדומה לשיקול הביטחוני, גם לשיקול המשפטי היה משקל חשוב בהחלטה על תוואי הגדר.
ההחלטה על הקמתה קיבלה תמיכה עקרונית של בג"ץ, שהתבסס בפסיקותיו על העילה
המשפטית הקובעת כי פעולותיה של ישראל בגדה המערבית מבוססות על המשפט הבין-
לאומי, ולפיו מסורה למדינה המחזיקה בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית הסמכות לתפוס רכוש
לתקנות האג משנת 7091(, וכמו כן היא gאם הדבר נדרש בהכרח לצורכי מלחמה )תקנה 32
מסתמכת על זכותה לתפיסת מקרקעין לצרכים צבאיים ומבצעיים לפי תקנה 25 לאמנת האג.